Page 377 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק יד | אתיפ הפועים‬

‫ע רבי יו שלו אלישיב‬

‫הגרי"ש חכ בדעתו מ פר רגעי ‪ ,‬ולאחר מכ השיב ברו ובאבהיות‪ :‬וכי‬
‫בור אתה שההיתר נמצא בכי שלי‪ ,‬אני יכול לפ וק רק על פי ההלכה וכשזו‬
‫דעת ההלכה אי בידי לשנותה על א כל הכאב שבדבר‪ .‬א כאשר נוכח כי‬

‫האב עומד על דעתו ומתקשה לקבל את פ יקתו‪ ,‬חרג מהרגלו והו י ‪" :‬א‬
‫הנ בור שהדבר חשוב מאוד להתפתחותה של בת יכול אתה לפנות להגאו‬
‫רבי שלמה זלמ אויערב אולי הוא י בור שנית להקל בדבר"‪ 523.‬כ יפר ג‬
‫המחנ רבי ליפא זילברמ שכאשר בת"ת קמני התעוררה שאלה אולי כדאי‬
‫לקצר את יו הלימודי בחצי שעה וניגשו להגרי"ש לא ה כי להכריע ושלח‬

‫לרבינו שיכריע בשאלה הרת גורל זו של ביטול תורה דרבי ‪.‬‬
‫ג בהנהגה הציבורית מ עליו לגמרי‪ .‬למרות שבדר כלל לא היה ממהר‬
‫לחתו על כרוזי ‪ ,‬כשראה שרבינו חתו חת מיד כהר עי ‪ .‬בעני זה יפר‬

‫הג"ר יהודה עד )ראש ישיבת קול יעקב( שכמה פעמי נכנ ע רבני אחרי‬
‫להגרי"ש להכרעות בעניני שנגעו לשילוב שבי הלכה והנהגה והגרי"ש לא‬

‫‪ .523‬עמודו של עול עמ' של"ד‪ .‬היתה זו הנהגה שנהג בה הגרי"ש לעתי נדירות‪ ,‬כאשר היתה שעת‬
‫דחק‪ ,‬שחל לומר רק את אשר הוא ובר שלח לרבינו‪ ,‬או לפו קי אחרי שידע שה מקילי‬

‫בעני זה‪ - .‬מפי חתנו‪ ,‬ב רבינו רבי עזריאל אויערבא ‪363 .‬‬