Page 380 - alef

‫פרק יד | אתיפ הפועים‬ ‫‪366‬‬

‫כתפ הופה זקן!‬

‫למרות זאת כאמור‪ ,‬כדרכה של תורה היו הרבה דברי מתו אלפי הנידוני‬
‫שהובאו בפניה שחלקו ופ קו באופ שונה‪ ,‬ביניה כמה נושאי מרכזיי ‪.‬‬
‫תלמיד רבינו הגאו רבי יהודה עד ששוחח פע עמו על כמה דברי שחלקו‬
‫ביניה ‪ .‬לב ו אמר לו רבינו‪ :‬א יש ל שאלה הכרחית בהלכה ואתה ניגש‬
‫להגרי"ש והוא יש ואתה מעיר אותו והוא משיב ל מיד ברגע שהוא התעורר‬
‫מהשינה‪ ,‬אתה יכול ל מו על מה שהוא אומר ל באופ מושל ‪ .‬מו י‬
‫בזה בנו הג"ר יעקב עד ‪ :‬למרות שבער השבחי הנהוגי כיו ברחוב על‬
‫רבני ‪ ,‬אולי זה לא נראה שבח כה גדול‪ ,‬אבל מי שיודע את לשונו המדודה של‬

‫רבינו שהתבטא א על יפורי ידועי בגדלות בהלכה של רבני קדמוני‬
‫שה אינ נכוני מפני הקושי הגדול לברר הלכה למעשה‪ ,‬וידוע שהקפיד‬
‫מאד במקרה שהיה רב אחד שהתיר עגונה רגעי לפני שנ תלק לבית עולמו‬
‫באומרו שצרי צלילות מוחלטת לפ וק הלכות‪ ,‬נית ללמוד עד כמה ערכו‬

‫העצו של יפור זה‪.‬‬
‫היתה פע שאלה שרבינו ה תפק ושלח את תלמידו הג"ר יצחק פוק‬
‫להגרי"ש שיכריע בה‪ .‬הוא הל והגרי"ש הכריע וחזר לרבינו שכ ידע שנטה‬

‫לפ וק אחרת‪ ,‬וכשבא לפני רבינו נענה על ידו‪ :‬כבר הורה זק !‬

‫הגפאי"ל שטיינמן‪" :‬מיהו שתכודו להבווכד על חעבו"‬

‫מעשה שהיה בחת שרבינו היה המ דר קידושי שלו‪ ,‬ולאחר ימי החתונה הגיע‬
‫גי ו של החת וטע ששמע מילה במילה שבאמירת "הרי את מקודשת" דילג‬
‫על תיבת "לי"‪ ,‬בזמ השמחה לא היה לו פנאי לברר את העני ‪ .‬לכ המתי עד‬
‫אחרי השבע ברכות ואז בא החת לרבינו לשאול מה הדי כאשר גי ו טוע‬
‫שלא אמר "לי"‪ .‬ענה לו רבינו הרי הייתי ש וא"כ ודאי היה כדי ‪ ,‬וכשני ה‬
‫הלה להתעקש אולי ח ר בדי אמירה וצרי לעשות שוב קידושי לחומרא‪,‬‬
‫ענה לו בתוק ‪ ,‬ודאי מקודשת כדי ואי צרי שוב קידושי ‪ .‬אותו אבר שלבו‬
‫נקפו פנה להגאו רבי אהר לייב שטיינמ ושאלו על כ ‪ ,‬ענה לו הגראי"ל שודאי‬
‫אי צרי לעשות שוב קידושי ‪ ,‬באומרו‪ ,‬כאשר הגרש"ז לוקח אחריות וקובע‬

‫שהקידושי היו כדי אי צור לחזור ולקדש‪530.‬‬

‫‪ .530‬עומק הפשט גליו ‪.106‬‬