Page 407 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק טו | אמונה ותטדון‬

‫בשיתוק ורבינו הגיע לבקרו‪ .‬כשיצא אמר לבנו יבדלחט"א הגאו רבי יהודה‪,‬‬
‫מה הקב"ה רוצה מאבי במצבו זה? והשיב אד שנמצא במצב כזה‪ ,‬זוכה להגיע‬
‫במחשבותיו הנקיות לדביקות מוחלטת‪ ,‬מה שמרומ את כל חייו‪ ,‬ג א היה‬
‫אד גדול קוד לכ לדרגת דביקות‪ ,‬ולכאורה זו ההיכי תמצי היחידה להביא‬

‫את האד למדרגה זו‪.‬‬

‫"ימין השם עושה דיל"‬

‫אירע פע טרגדיה שיהודי נפטר ביו לידת בנו מהתק לב‪ .‬רבינו ביקש להגיע‬
‫לאלמנה השבורה והרצוצה ועודד את רוחה והבטיח להיות אבי היתומי ‪ .‬ב יו‬

‫השיחה ביקשה האלמנה פ ק הלכה‪ ,‬וכה יפרה בני המשפחה רוצי שאקרא‬
‫לר הנולד על ש האב ששמו היה "שמחה"‪ ,‬א אני חוששת‪ .‬ראשית משו‬

‫החשש שידבק בו חלילה רוע המזל של אביו שנפטר בדמי ימיו‪ .‬מלבד זאת‬
‫"שמחה" הוא ש של שמחה ושימוש בש זה כמוהו כהתעלמות מהטרגדיה‬

‫המרה שפקדה אותנו בשעת הלידה‪ .‬ולכאורה מתאי יותר לקרוא לו בש‬
‫עצוב‪ ,‬אולי על ש איוב אפו היי ורי או ירמיהו חוזה החורב ‪.‬‬

‫רבינו לא קיבל את הדברי ‪ ,‬ואמר לה‪ ,‬שלמרות הכל שתקרא לו שמחה‬
‫על ש האב‪ ,‬ולא יאונה לכ כל רע‪ .‬הוא המשי במילות נחמה‪ :‬אינ הא‬

‫הראשונה שמרגישה כ ‪ .‬התורה מ פרת בפרשת וישלח )בראשית לה‪ ,‬יח( על‬
‫לידת בנימי ‪ ,‬שכאשר אמו רחל נפטרה עליו בשעת הלידה‪ ,‬טר מותה ביקשה‬

‫לקרוא לר הנולד‪ ,‬ב אוני‪ ,‬א יעקב בחר לקרוא לו בנימי ‪.‬‬
‫הוא החזיר את הנוכחי בחדר כשלשת אלפי שנה אחורה והחיה את‬
‫המעמד המרטיט בלידת בנימי ‪ ,‬צעיר הבני ליעקב אבינו ורחל ואמנו‪ .‬שוו‬
‫בנפשכ ‪ ,‬הרי ג בעל אכזרי בוודאי היה ממלא את משאלתה האחרונה של‬
‫אשתו‪ ,‬על אחת כמה וכמה כשמדובר בבעל אציל נפש כיעקב "בחיר האבות"‪,‬‬
‫הא יעלה על הדעת שיעקב יפר את משאלתה האחרונה של רעייתו ויקרא‬

‫לבנ בניגוד לדעתה‪.‬‬
‫אלא ‪ -‬ה ביר במתק לשונו‪ :‬ודאי קשה היה ליעקב לשנות מדעת רחל‪ ,‬א‬
‫ברוב תבונתו בחכמת הנפש ידע כי אחריותו כאב לבנו מחייבת שלא יקרא‬
‫לילד שיגיע לעול ע ש טראגי כזה‪ ,‬ב אוני שמשמעותו ב צערי‪ ,‬שבגללי‬
‫אמי מתה‪ ,‬שכ כל ימיו ירדפו אותו רגשי אש וכאב שיפריעו לו לעלות בדר‬
‫העולה בית אל‪ .‬התאזר יעקב בגבורה וקרא לו בנימי ‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הוא לקח את‬

‫‪393‬‬