Page 219 - 16222
P. 219

‫השליטה תוילשא לש פוצןינ ‪|219‬‬

‫בתוכנית הכלכלית‪ 24.‬התמיכה היתה גבוהה יחסית בקרב גברים‪ ,‬ילידי‬
‫אירופה וישראל‪ ,‬בעלי השכלה גבוהה ובוחרי המערך‪ .‬נשים‪ ,‬ילידי‬
‫אסיה ואפריקה‪ ,‬בעלי הכנסות נמוכות ומצביעי ליכוד נטו יותר להתנגד‬
‫לתוכנית‪ ,‬מה שאולי מסביר שוב מדוע בגין לא היה מסוגל להוביל‬
‫מהפך כזה בתקופת שלטונו‪ .‬משתתפים בסקרים אחרים התבקשו גם‬
‫לחזות בכמה מועדים שונים את המצב הכלכלי בעוד כחצי שנה‪ :‬ביוני‬
‫ובמאי (כלומר לפני התוכנית) השיבו שני שלישים מהמשיבים שבעוד‬
‫חצי שנה המצב הכלכלי יהיה קצת יותר גרוע או הרבה יותר גרוע‪ .‬אך‬
‫ביולי‪ ,‬לאחר אישור התוכנית‪ ,‬רק שליש מהם חשבו שבעוד חצי שנה‬
‫המצב הכלכלי יהיה גרוע יותר‪ ,‬וכ־‪ 38‬אחוז האמינו שבעוד חצי שנה‬

                       ‫המצב הכלכלי יהיה קצת יותר טוב‪ .‬הם צדקו‪.‬‬
‫מאמרים שהתפרסמו בעיתונים בשנים הבאות מעידים על‬
‫מאמציהם של מיכאל ברונו (שהתמנה לנגיד בנק ישראל)‪ ,‬יצחק‬
‫מודעי ומחליפו במשרת שר האוצר משה נסים להגן על הישגיה של‬
‫התוכנית‪ ,‬ולהתנגד לדרישות להעלאות שכר של כמה קבוצות עובדים‪,‬‬
‫לבקשות לסובסידיות של התעשיינים ועוד‪ .‬בזכות הנתונים המאקרו־‬
‫כלכליים המעודדים הם היו מסוגלים לעשות זאת בהצלחה יחסית‪,‬‬
‫וקבוצות האינטרס נאלצו לסגת לאחור פעם אחר פעם‪ .‬מחקרים העלו‬
‫כי לאחר אימוץ תוכנית הייצוב עברה הממשלה ממשמעת תקציבית‬
‫נמוכה למשמעת גבוהה‪ 25.‬היה שינוי גם בהרכב הוצאות הממשלה‪:‬‬
‫לפני ‪ 1985‬גרמה המצוקה התקציבית לירידה בהשקעות‪ ,‬ואילו‬
‫אחרי העברת התוכנית החלו ההשקעות בתשתיות לצמוח במהירות‪,‬‬
‫מה שתרם לצמיחה הכלכלית במשק‪ .‬כפי שנתאר בפרקים הבאים‪,‬‬
‫תוכנית הייצוב פתחה עידן חדש של שינויים שרק הלכו והתגברו‪.‬‬
‫לא יהיה זה מוגזם לטעון שיצחק מודעי ומשה נסים היו שרי האוצר‬
‫המוצלחים ביותר בתולדות מדינת ישראל‪ ,‬ובהחלט ייתכן ששרי אוצר‬
‫בעלי נטייה גבוהה יותר לפופוליזם ועמוד שדרה גמיש יותר לא היו‬
‫מצליחים לשמר את הישגיה של תוכנית הייצוב (אם כי ראוי לתת‬

              ‫קרדיט גם לראשי הממשלה שמעון פרס ויצחק שמיר)‪.‬‬
‫עד היום רבים בישראל מתקשים לראות את תוכנית הייצוב‬
‫ואת התהליכים שהחלו בעקבותיה באור חיובי‪ .‬חלקם רואים בה‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224