Page 244 - 16222
P. 244
244כסף כחול לבן|
ספרות המחקר העוסקת בקואופרטיבים .במקרה הזה התווסף לכשלים
שתיארנו עוד כשל ,ייחודי לישראל :במסגרת חברת העובדים של
ההסתדרות המפעלים המצליחים סבסדו דרך קבע את המפעלים
הכושלים ,כך שהתמריץ להצלחה עבור העובדים והמנהלים היה חלש
אף יותר.
קונצרן "כור" היה הגדול שבמפעלי התעשייה ההסתדרותיים.
הוא הוקם בשנת ,1944ושלושים שנים לאחר מכן כבר הקיף כמאה
מפעלים אשר העסיקו יותר מ־ 20,000עובדים בתחומים כגון
מתכות ,כימיה ,מוצרי מזון ,חשמל ,מלט ,קרמיקה וזכוכית .בכתבה
שהתפרסמה ב"דבר" ב־ 1978תואר הקונצרן בתור "מסד לעצמאות
כלכלית" ,והודגשה תרומתו ליעדים חברתיים ולאומיים כגון פיתוח
הפריפריה ,הגדלת היצוא ודאגה לרווחת העובדים ,אשר שותפו
בהנהלה39.
בדומה למקרה של מסעדת "בר קיימא" ,הרצון לשתף את העובדים
בהחלטות הוביל למשכורות ותנאים שהגדילו את עלויות הייצור
עד לנקודה שבה הקונצרן לא היה מסוגל לעמוד בתחרות חופשית.
אך בניגוד למסעדת "בר קיימא" ,במקרה של "כור" נהנה הקונצרן
מסובסידיות שהעבירו לו הממשלה וההסתדרות בשלל דרכים ישירות
ועקיפות ,וכן מחסימת המסחר הבינלאומי שהגנה עליו שנים רבות
מפני תחרות זרה ,ולכן היה קשה להבחין בחוסר היכולת שלו לעמוד
על רגליו שלו .כמובן ,כל הסובסידיות וההגנות האלה באו על חשבון
הציבור ,דרך כספי המיסים ומחירי מוצרים יקרים יותר ,אך כאז כמו
היום ,הציבור והתקשורת התקשו להבין זאת.
עוד לפני תוכנית הייצוב התגלו קשיים רבים בקונצרן .מפעל
"וולקן" ,אחד המפעלים הוותיקים בישראל שהיה בבעלות "כור",
נמכר בשנת 1984למשקיעים פרטיים אשר פיטרו רבים מעובדיו.
אחרי אימוץ תוכנית הייצוב התגברה המגמה של ביטול הסובסידיות
ופתיחת המשק ליבוא חופשי ,ומפעלי "כור" קרסו בזה אחר זה.
"הכלכלה ניצחה את האידיאולוגיה" ,הכריז מאמר ב"מעריב"
באפריל 40.1988בהמשך השנה נקלע התאגיד לפשיטת רגל ,ולא היה
מסוגל לשלם את חובותיו .מזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר החליט
