Page 257 - 16222

‫תילאודה הלכלכה לש התיילע ‪|257‬‬

‫הובילה לגידול ניכר בפערי השכר בין משכילים ולא־משכילים וגם‬
‫בפערים בתוך כל אחת מהקבוצות‪13.‬‬

‫אילו הגיעו העולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר במהלך‬
‫העלייה ההמונית בשנות ה־‪ ,1950‬רבים מהם היו נקלטים במפעלי‬
‫ההסתדרות‪ .‬משכורתם היתה נמוכה אך שוויונית יחסית — פועל פשוט‬
‫לא הרוויח באותה תקופה הרבה פחות ממהנדס‪ .‬אבל בשנות ה־‪1990‬‬
‫ההכשרה הטכנולוגית שאיתה הגיעו העולים מברית המועצות לשעבר‬
‫אפשרה לחלקם להשתלב במגזרים הטכנולוגיים הצומחים במהרה‪,‬‬
‫היכן שהתשואה להון אנושי גבוהה במיוחד‪ ,‬וכך נוצרו פערים עצומים‬

‫בין שתי הקבוצות האלה‪ ,‬ובאופן כללי במשק הישראלי כולו‪.‬‬
‫כיצד התפתחה בישראל הכלכלה הדואלית‪ ,‬המספקת הזדמנויות‬
‫מדהימות לבעלי הון אנושי בענפים מסוימים לצד עבודות בשכר נמוך‬

‫ותנאים גרועים בענפים אחרים?‬

‫עליית ההיי־טק‬

‫"פריון העבודה אינו הכול‪ ,‬אבל בטווח הארוך הוא כמעט הכול"‪ ,‬אמר‬
‫בצדק חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן‪ 14.‬פריון העבודה‪ ,‬הנמדד‬
‫על ידי חלוקת ערך התוצר בשעות העבודה שהושקעו כדי לייצר אותו‪,‬‬
‫מתאר את יכולת הייצור של תושבי המדינה ומשקף את הכנסותיהם‬
‫ורמת חייהם‪ .‬פריון העבודה בישראל של היום נמוך משמעותית‬
‫מפריון העבודה במדינות מפותחות אחרות‪ .‬הפערים בין ישראל ובין‬
‫ממוצע מדינות ה־‪ OECD‬התרחבו במהלך העשור הראשון של המאה‬
‫ה־‪ 15,21‬ומאז ‪ 2011‬הם קבועים פחות או יותר‪ ,‬כך שישראל אינה‬

‫משיגה את המדינות האחרות‪16.‬‬
‫מחקר שניסה להבין את פערי הפריון בין ישראל למדינות‬
‫מפותחות אחרות‪ ,‬מצא שהסיבה העיקרית להם טמונה בענפי‬
‫השירותים המקומיים ובתעשיות שעל אף הרפורמות שתיארנו‬
‫עדיין אינם חשופים ליבוא ולתחרות וסובלים מריכוזיות ומחסמים‬