Page 259 - 16222
P. 259
תילאודה הלכלכה לש התיילע |259
לעתים נטען כי הסבסוד הממשלתי של מערכת ההשכלה הגבוהה
בישראל הוא אחד הגורמים להון האנושי הרב של ישראל ולעליית
ההיי־טק בה .ייתכן שיש היגיון בטענה כזו במדינות כמו קוריאה
הדרומית ,שהתאפיינו לפני שבעים שנה בהון אנושי של מדינות
מתפתחות ,אך לא זה היה המצב בישראל .היהודים הובילו את העולם
בהון אנושי מאז המאה ה־ ,19וישראל היתה אחת המדינות המשכילות
בעולם ברגע שבו הוקמה .מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
היא תוצאה של אליטה קטנה בעלת הון אנושי רב ,ולא גורם להון
אנושי רב בקרב כלל האוכלוסייה .בכל מדינות המערב יש מערכות
חינוך מסובסדות ,והתלמידים של רבות מהן עוקפים את תלמידי
ישראל במבחנים בינלאומיים ,ובכל זאת ברובן מגזר ההיי־טק אינו
משמעותי כמו בישראל .במבחני פיז"ה שנערכו בשנת 2018דורגו
תלמידי ישראל מתחת לממוצע מדינות ה־ ,OECDוגם מבחנים אשר
בודקים מיומנויות של בוגרים מציבים את ישראל במקום נמוך למדי.
לאור תוצאותיה העלובות של מערכת החינוך הישראלית במבחנים
האלה ,איכות מערכת החינוך הציבורית אינה יכולה להיות הסיבה
לשגשוג תעשיית ההיי־טק הישראלית .סביר יותר שתעשיית ההיי־טק
משגשגת למרות מערכת החינוך הציבורית ,ולא בזכותה ,ושהמקור
להון האנושי הוא תרבותי ולא מוסדי.
גורם אחר שתרם לעליית ההיי־טק בישראל הוא מאפיין תרבותי
ייחודי :מרחק עוצמה נמוך במיוחד .מרחק העוצמה (power
)distanceמתאר את עוצמת המעמדות ההיררכיים בחברה ,את מידת
המרחק בין ממונים ובין הכפיפים ואת מידת הלגיטימציה לחלוקה
בלתי שוויונית של הכוח .לפי מחקריו של הפסיכולוג חרט ה ֹופס ֶט ֶדה,
מרחק העוצמה בישראל הוא אחד הנמוכים בעולם 18:מתוך 42מדינות
שנסקרו בשנת ,2017ישראל נמצאה במקום השני במדד .מרחק
העוצמה מתואם באופן שלילי עם התוצר לנפש ,שכן הוא מתקשר
למוביליות חברתית ,דינמיות ,פתיחות לרעיונות חדשים ומאפיינים
דומים התומכים בקידמה טכנולוגית וכלכלית.
בספרם "מדינת הסטארט־אפ" מייחסים דן סינור ושאול זינגר
את עיקר ההצלחה של תעשיית ההיי־טק הישראלית למרחק העוצמה
