Page 270 - 16222
P. 270
270כסף כחול לבן|
בשלל מדינות אחרות שמפגרות אחרי ישראל בכל מה שקשור
לחדשנות טכנולוגית .מלבד זאת ,החקיקה בתחום בישראל היתה מוטה
תמיד בהתאם למשאלות לב שונות של הפוליטיקאים ,כגון העדפה
להשקעה בחברות שיתמקמו בפריפריה ולא במרכז הארץ ,או העדפה
להשקעה במגזרי הננוטכנולוגיה והביוטכנולוגיה משום שאיזושהי
ועדת מומחים שהוקמה בשנות ה־ 1990הגיעה למסקנה שהעתיד טמון
דווקא שם .כל ניסיון לתעדף את ההשקעות לתחומים מסוימים או
לאזורים מסוימים מעוות את הקצאת המקורות ופוגע ביעילות .במקום
שהפירמות יחליטו בעצמן היכן כדאי להן להתמקם ,הן נאלצות לשלב
בהחלטות שיקולים הנוגעים להנחת המס שהם יקבלו מהממשלה.
במקום שהיזמים יזהו בעצמם את הנישות המוצלחות ביותר ,הממשלה
ממנה ועדות שמנסות לזהות את הנישות האלה ,כאשר חברי הוועדות
כמובן אינם משקיעים ולו שקל אחד מכספם האישי במיזמים ,ולא
יפסידו אם הם ייכשלו .לא מפליא לגלות שחברות היי־טק רבות ,בהן
חברת "מיראביליס" שפיתחה את תוכנת ICQהמפורסמת ,סירבו
לקבל את המענקים ,בגלל הסרבול הביורוקרטי שהיה כרוך בהם
ובגלל מגבלות שונות ,למשל על יצוא ידע לחו"ל.
לסיכום ,גם אם לממשלות ישראל היתה תרומה חיובית פה
ושם ,בסופו של דבר ההיי־טק הישראלי צמח ופרח בעיקר למרות
הפוליטיקאים ולא בזכותם .הגורמים היסודיים לעלייתו היו המאפיינים
התרבותיים הייחודים של החברה היהודית בישראל ,שהשתלבו
במהפכה הטכנולוגית הכלל־עולמית של סוף המאה ה־ ,20ולא
החלטת ממשלה מודעת כזו או אחרת .הגורם לפריון הגבוה בהיי־טק,
בהשוואה לשאר המשק ,הוא התחרות העולמית הפתוחה המכריחה
את החברות להתייעל ,ומכאן גם נובעות המשכורות הגבוהות בתחום.
ההתלהבות של פוליטיקאים ישראלים מההיי־טק בוודאי לא הזיקה
לענף ,אך היא הגיעה אחרי השגשוג ,לא לפניו .ואולי הכי חשוב —
ההיי־טק היה ונשאר מוגבל בהיקפו ,ועלייתו אמנם שיפרה את מאזן
התשלומים של ישראל ואפשרה עצמאות כלכלית ,אך לא שינתה את
הדירוג היחסי של רמת החיים בישראל ביחס למדינות אחרות ,שנשאר
כיום פחות או יותר כפי שהיה בשנות ה־ 1970וה־.1980
