Page 307 - 16222
P. 307

‫ תחא תיתרבח האחמו םירבשמ ינש ‪|307‬‬

‫רק יוביל לעליית מחירי הדיור‪ .‬הפוליטיקאים התעלמו מהאזהרות‪.‬‬
‫ולמה שלא יתעלמו? האם מישהו האשים את שר האוצר רוני בר־‬
‫און בעליית מחירי הדיור ששרי האוצר שהגיעו אחריו התאמצו כל‬
‫כך לעצור? מובן שלא‪ .‬קשה לשפוט פוליטיקאים בזמן אמת‪ .‬קשה‬
‫לשפוט אותם גם בדיעבד — אחד הגורמים לעליית מחירי הדירות‬
‫היה הריבית הנמוכה אשר הובילה אנשים להשקיע את חסכונותיהם‬
‫בנדל"ן‪ ,‬עניין שרוני בר־און לא היה יכול לחזות מראש‪ .‬ייתכן כי‬
‫התוצאה של עצירת התכנון במרכז הארץ היתה חמורה פחות אילו‬

                                          ‫היתה הריבית גבוהה יותר‪.‬‬
‫בפרקים הקודמים תיארנו כיצד בקיץ ‪ ,1990‬כשהתגברה העלייה‬
‫מברית המועצות‪ ,‬נקלע שוק הדירות למשבר ופרצה מחאת האוהלים‬
‫הראשונה‪ 22.‬למזלם של המוחים‪ ,‬מאז יוני ‪ 1990‬עמד לראשותה‬
‫של מדינת ישראל שר הבינוי והשיכון הנמרץ והכוחני ביותר‬
‫בתולדותיה‪ :‬אריאל שרון‪ .‬אם יש מישהו שהיה יכול להגדיל את‬
‫ההיצע‪ ,‬זה הוא‪ .‬שרון החל מיד להצדיק את תדמיתו כ"בולדוזר"‬
‫ופתח במבצע בנייה מהיר במיוחד‪ ,‬שכלל הקמת אתרי קרוואנים‪,‬‬
‫הקלות בנייה באמצעות תמ"א ‪ ,33‬זירוז תהליכי התכנון‪ ,‬ושלל‬
‫מעקפים ועיגולי פינות ביורוקרטיים‪ ,‬חלקם באזור האפור מהבחינה‬
‫החוקית והאתית‪ .‬תקציב משרד השיכון זינק‪ ,‬והעיתונים התמלאו‬
‫כתבות שבהן האשים שרון את הקבלנים שאינם בונים מהר מספיק‪,‬‬
‫לחץ לייבא פועלי בניין מחו"ל‪ ,‬ודיווח על הקמת יישובים חדשים‬

                                                 ‫בשלל פינות בארץ‪.‬‬
‫התוצאה לא היתה מלהיבה מהבחינה התכנונית והסביבתית‪ ,‬אבל‬
‫לעולים החדשים היתה קורת גג‪ ,‬העלייה במחירי הדירות נעצרה‪,‬‬
‫ומסוף שנות ה־‪ 1990‬מחירי הדירות אף החלו לרדת‪ .‬התקופה הזאת‬
‫מדגישה את הדילמה הבסיסית של עולם הנדל"ן‪ :‬קשה להוריד את‬
‫מחירי הדירות במהירות ללא זירוז דרמטי של הליכי התכנון — פעולה‬
‫שעשויה להוביל לפגיעה באיכות הדירות ולתכנון לא אופטימלי של‬
‫התחבורה והתשתיות‪ .‬מגמת הירידה של מחירי הדירות נמשכה עד‬
‫אמצע העשור הראשון של המאה ה־‪ ,21‬ואז המגמה החלה להתחלף‪,‬‬

                                    ‫כפי שניתן לראות בתרשים הבא‪.‬‬
   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312