Page 310 - 16222
P. 310
310כסף כחול לבן|
המחאה ושברה
אני זוכר את התופים של חברי הנוער העובד והלומד מהדהדים
בעוצמה בין מגדלי עזריאלי לאתרי הבנייה שהיו אז מעברו השני של
רחוב המסגר.
באוגוסט 2011הייתי סטודנט לתואר שני בכלכלה ,וכמו אלפים
רבים אחרים רציתי לראות על מה המהומה .הכנתי אפוא שלטים,
ויצאתי לתל אביב עם אשתי קסניה ועם בננו יותם שהיה אז בן
שנתיים .הצלחנו למצוא חניה מפוקפקת ,וכאשר יצאנו מהמכונית
שמענו את התופים .אני לא זוכר מה הם שרו ,אבל היה משהו מפחיד
בתופים האלה ,ובביטחון העצמי של הצעירים שהיכו בהם בקצב אחיד
כשהם צועדים ברחוב וצועקים סיסמאות על צדק חברתי .עד מהרה
נסחפנו עם ההמונים ברחובות הראשיים .קסניה נשאה את יותם בידיה
ואני ניסיתי להדביק אותם עם העגלה .בשלב כלשהו נפרדנו לדקות
ארוכות ומפחידות מעט .ובכל זאת ,החוויה היתה מדהימה .האנרגיות
היו מדהימות ,ולא רק בתל אביב .בין שבמפגשים משפחתיים ובעבודה
ובין שבבלוגים וברשתות החברתיות ,הרוחות סערו באותם חודשים
בכל מקום שהתקבצו בו יותר משלושה ישראלים .כולם דיברו על
המחאה ,על מחירי הדירות ומוצרים אחרים ,על המשבר של ,2008
על כלכלה.
תהיה זאת שגיאה לדבר על המחאה החברתית ועל מחאת הקוטג',
שקדמה לה בחודש ,בלי להזכיר את הרשתות החברתיות .לא בגלל
שהרשתות החברתיות יצרו את המחאה — מחאות חברתיות והפגנות
גדולות היו גם אלפי שנים לפני המצאת האינטרנט — אלא משום
שהרשתות החברתיות והבלוגוספרה העניקו למחאה מימד אחר.
מחאת הקוטג' החלה לאחר שצעיר אלמוני בשם איציק אלרוב הקים
קבוצת פייסבוק; ארבעה ימים לאחר פתיחת הקבוצה היא מנתה יותר
ממאה אלף משתמשים .הקמת מאהל המחאה בשדרות רוטשילד בתל
אביב החלה בתור אירוע בפייסבוק שיזמו צעירים אחדים ובהם דפני
ליף וסתיו שפיר .גם אני נמניתי עם המרוויחים הצנועים יותר מעידן
