Page 313 - 16222
P. 313

‫ תחא תיתרבח האחמו םירבשמ ינש ‪|313‬‬

                                         ‫אשליית עץ הכסף‬

‫אי־שם לפני כמה עשרות עמודים פגשנו את שר האוצר פנחס ספיר‬
‫כאשר הוא מנסה להסביר לציבור את המשבר היזום של ‪ 1966‬ומזכיר‬

                                                  ‫"אשליה מסוימת"‪:‬‬

   ‫עובדי מפעל [‪ ]...‬קיבלו תוספת שכר של ‪ 25‬אחוז לערך‪ .‬מי‬
   ‫יכול לשלם זאת אם לא הצרכן? [‪ ]...‬ואם אומרים‪ :‬הממשלה‬
   ‫תשלם — מהיכן תיקח כסף אם לא ממשלמי המיסים? אם‬
   ‫מישהו לוקח — מישהו אחר חייב לתת‪ ,‬ואין זה אלא אותו אזרח‬
   ‫עצמו‪ .‬סבורני שרבים בארץ עדיין חיים באשליה מסוימת‪,‬‬
   ‫שהממשלה היא גוף השואב כספים מבחוץ‪ ,‬בדומה לממשלת‬
   ‫המנדט‪ ,‬או שהם סבורים שקיים כאן משטר חלוקה על חשבון‬

                                             ‫נדבנים מחוץ לארץ‪.‬‬

‫‪ 45‬שנים לאחר מכן — וימים אחדים לאחר ההפגנה הגדולה של‬
‫אוגוסט ‪ — 2011‬שמרתי על בני יותם בזמן שהוא שיחק עם פעוט אחר‬
‫בגינת שעשועים ליד ביתנו בראשון לציון‪ .‬אביו של הפעוט השני החל‬
‫לשוחח איתי‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬על המחאה החברתית ועל מצבו הכלכלי‪.‬‬
‫הוא האמין שהמדינה חייבת לעזור לו ולסבסד את גני הילדים‪ .‬דבריו‬
‫הדהדו את ההפגנות של "מחאת העגלות"‪ ,‬ספין־אוף של המחאה‬
‫החברתית שעסק ספציפית בצורך בסבסוד גני ילדים ומוצרי יסוד‬
‫המיועדים לתינוקות ופעוטות‪ ,‬והוביל אלפי הורים לצעוד עם עגלות‬

                                       ‫מקושטות בבלונים צהובים‪26.‬‬
‫ניסיתי להסביר לו את המתמטיקה שפנחס ספיר ניסה להסביר‬
‫לציבור בשנת ‪ :1966‬כל הוצאות הממשלה ממומנות בידי משלמי‬
‫המיסים‪ .‬השכבה המשכילה שממנה באים ההורים אנשי מחאת העגלות‬
‫משלמת את רוב המיסים בישראל‪ ,‬אך יש לה מעט ילדים יחסית‬
‫לקבוצות אוכלוסייה אחרות‪ ,‬עניות יותר‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬כל מדיניות‬
‫המסבסדת את גידול הילדים פירושה העברת כסף מהאוכלוסייה הזו‬

        ‫לאוכלוסיות שיש להן יותר ילדים‪ ,‬ובעיקר אל המגזר החרדי‪.‬‬
‫זוהי מתמטיקה פשוטה‪ .‬מעמד הביניים פשוט אינו יכול להיות‬
   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318