Page 330 - 16222

‫‪ 330‬כסף כחול לבן|‬

‫על חשבון ההשקעה הממשלתית בתשתיות‪ ,‬בחינוך או בבריאות‪ ,‬או‬
‫לחילופין מיסים נמוכים יותר‪ .‬אם יום אחד נחתום על הסכם שלום‬
‫עם הפלסטינים והעולם הערבי‪ ,‬בוודאי יהיו לכך השלכות כלכליות‬
‫חיוביות‪ .‬אך האם הגורם הביטחוני מסביר חלק ניכר מהפער בין‬

‫ישראל למדינות אחרות?‬
‫בשנות ה־‪ 1950‬וה־‪ 1960‬עמדו הוצאות הביטחון על כ־‪ 10‬אחוז‬
‫מהתוצר‪ .‬באמצע שנות ה־‪ 1970‬הן זינקו לכ־‪ 30‬אחוז מהתוצר ולאחר‬
‫מכן ירדו חזרה אל מתחת ל־‪ 10‬אחוז‪ .‬אך לאורך כל השנים האלה‬
‫נשאר הדירוג היחסי של רמת החיים בישראל דומה‪ .‬היו גם תנודות‬
‫גדולות במספר שנות השירות ובשיעור הצעירים שהתגייסו‪ .‬אם‬
‫הוצאות הביטחון היו הגורם העיקרי לפער בינינו ובין מדינות אחרות‪,‬‬
‫היינו מצפים לראות תנודות דרמטיות בדירוג היחסי של ישראל‬

‫בעקבות השינויים הללו‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬אין קשר חזק בין גובה הוצאות הביטחון או מספר‬
‫השנים שהישראלים מבלים בשירות צבאי ובין האיומים הביטחוניים‬
‫שבאמת עומדים בפני מדינת ישראל‪ .‬גבולותיה של ישראל לא השתנו‬
‫מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים‪ ,‬ומכיוון שהאיומים על ישראל‬
‫מצד מדינות אחרות רק הולכים ונעלמים‪ ,‬אין שום סיבה שהוצאות‬
‫הביטחון או שגודלו של הצבא ימשיכו לצמוח בקצב הגידול של‬
‫התוצר או של האוכלוסייה‪ ,‬ובוודאי שלא בקצב מהיר יותר‪ .‬מדוע הם‬

‫בכל זאת גדלים?‬
‫סיבה אחת לגידול בהוצאות הביטחון היא התרחבות ביורוקרטית‬
‫מהסוג שתיאר נורתקוט פרקינסון בספרו "חוק פרקינסון"‪ .‬פרקינסון‬
‫תיאר שם את הצי הבריטי‪ ,‬שמספר פקידיו גדל בזמן שהמושבות‬
‫הבריטיות זכו לעצמאות ומספר האוניות הצטמצם‪ ,‬בדיוק כפי‬
‫שמספר הפקידים בצה"ל ממשיך לגדול למרות שכבר עשורים רבים‬
‫שסוריה‪ ,‬ירדן ומצרים אינן מאיימות לשלוח לכאן גדודי טנקים‪.‬‬
‫מפאת חוסר מקום לא הזכרתי את מערכת הביטחון בפרק שעסק‬
‫בקבוצות אינטרס‪ ,‬אך אין ספק שמדובר באחת מקבוצות האינטרס‬

‫החזקות ביותר במשק‪.‬‬
‫הסיבה השנייה לגידול הקבוע בהוצאות הביטחון היא‪ ,‬שוב‪,‬‬