Page 334 - 16222

‫‪ 334‬כסף כחול לבן|‬

‫מסרב להחליק בו בקלות‪ ,‬ועל כן אין פלא שאיש אינו ממהר לשחוט‬
‫את הפרות‪.‬‬

‫איך אנחנו‪ ,‬בתור ישראלים‪ ,‬יכולים להודות שחזון הנגב של בן‬
‫גוריון נכשל? מדובר הרי בחזון מופלא כל כך‪ ,‬ציורי כל כך‪ ,‬מרשים‬
‫כל כך‪ :‬העם היהודי יפריח את השממה‪ ,‬יישובים בדואיים נידחים‬
‫יפנו את מקומם לערים גדולות ומשגשגות‪ ,‬ובאר שבע תהיה "בירת‬
‫הסייבר של חצי הכדור המזרחי"‪ 3.‬אז מה אם פיזור האוכלוסייה עומד‬
‫בסתירה להעדפות של רוב אזרחי המדינה‪ ,‬איננו יעיל ויוצר בעיות‬
‫תעסוקה? אז מה אם אלה הסיבות לכך שכל הסובסידיות וההנחות לא‬
‫שינו את שיעור התושבים המתגוררים בפריפריה‪ ,‬וגם לא את הפערים‬

‫בין תושבי הפריפריה ותושבי מרכז הארץ?‬
‫כיצד אנחנו יכולים לוותר על העיקרון של צבא העם‪ ,‬כור ההיתוך‬
‫המיתולוגי וטקס ההתבגרות של הצעירים הישראלים‪ ,‬ולהכיר בפגיעה‬
‫שלו במיצוי הפוטנציאל של צעירים ישראלים מוכשרים ובשילוב‬
‫חרדים וערבים בכלכלה? כיצד נוכל להפנים את העובדה שהגירה של‬
‫צעירים מוכשרים מאיימת כיום על המדינה יותר משמאיימים עליה‬
‫צבאות אויב? האם נוכל אי פעם לראות את תעשיית המזון הישראלית‬
‫כפי שהיא באמת ולא מבעד לעדשות של משקפת נוסטלגית ורדרדה?‬
‫והאם נהיה מסוגלים להודות בכך שהשאיפה לעודד ילודה‪ ,‬שמשפיעה‬
‫בעיקר על אוכלוסיות עניות ופחות משכילות‪ ,‬סותרת את השאיפה‬

‫להשיג את רמת החיים של המדינות המובילות בעולם?‬
‫וכך‪ ,‬במקום להישלח לשחיטה‪ ,‬הפרות הקדושות האלה ממשיכות‬
‫לתזז להן בשמחה עם כל מערכות בחירות ולככב בהכרזותיהם של‬
‫פוליטיקאים נלהבים‪ ,‬כמו גם בספרי הלימוד שילדינו נחשפים אליהם‬

‫במערכת החינוך‪.‬‬
‫אין דבר קל יותר מלפרט המלצות למדיניות כלכלית למדינת‬
‫ישראל‪ .‬המתכון להצלחה ידוע ונמצא בדו"חות ה־‪ OECD‬ובנק‬
‫ישראל‪ ,‬בהמלצות של כלכלני משרד האוצר ובמחקרים של מכוני מחקר‬
‫כגון פורום קהלת לכלכלה‪ ,‬מכון אהרן למדיניות כלכלית‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫ומוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי‪ .‬יש פה ושם הבדלי גישות ודעות‬
‫בין הכלכלנים‪ ,‬אבל הם זניחים‪ .‬כולם בסופו של דבר תומכים בפתיחת‬