Page 335 - 16222

‫עתידו רבע | ‪335‬‬

‫השווקים ליבוא חופשי‪ ,‬בפישוט ניכר של הרגולציה והביורוקרטיה‬
‫ומערכת המס‪ ,‬בעידוד תחרות בסקטורים מונופוליסטיים כמו נמלי הים‬
‫וכמו הרכבות וייצור החשמל‪ ,‬ברפורמות שיסירו את היד של איגודי‬
‫העובדים הגדולים מהשלטר‪ ,‬בשינוי התמריצים של האוכלוסייה‬
‫החרדית ההולכת וגדלה‪ ,‬בהתייעלות של מערכת הביטחון‪ ,‬במשיכת‬
‫השקעות זרות ובכל שאר הצעדים המשמעותיים שאם יבוצעו‪ ,‬אז‬
‫אולי‪ ,‬עם קצת מזל‪ ,‬נצליח להגיע לקצב צמיחה שיאפשר לנו להשיג‬
‫את המדינות המפותחות האחרות‪ .‬אבל המלצותיהם של הכלכלנים‬
‫אינן חשובות כל עוד הפרות הקדושות ממשיכות לטייל בחופשיות‪,‬‬
‫בעידודן של קבוצות אינטרס חזקות‪ .‬כל עוד זה המצב‪ ,‬לכל היותר‬
‫ניתן להעביר רפורמות מוגבלות פה ושם‪ ,‬להתקדם באיטיות‪ ,‬שני‬
‫צעדים קדימה ואחד לאחור‪ ,‬בדומה למדינות אחרות‪ .‬כדי לצמצם את‬

‫הפערים אנחנו צריכים להתקדם הרבה יותר מהר ממדינות אחרות‪.‬‬
‫כרגע המסלול של ישראל מוביל החוצה מקבוצת המדינות‬
‫המפותחות‪ .‬תחזיות הלמ"ס האומרות שבאמצע המאה ה־‪ 21‬יהודים‬
‫לא־חרדים ייעשו מיעוט בישראל אינן מדע בדיוני‪ .‬הן מבוססות‬
‫במידה רבה על הילדים שכבר נולדו‪ .‬מגמות התעסוקה וההשכלה‬
‫בקרב ערביי ישראל אמנם חיוביות‪ ,‬אך מחקרים מהשנים האחרונות‬
‫חשפו שבקרב החרדים אין מגמת גידול בהשכלה שרלוונטית לשוק‬
‫העבודה (למרות שלל יוזמות ואנקדוטות)‪ ,‬וגם מגמת הגידול בשיעור‬
‫התעסוקה של הגברים החרדים נעצרה לאחרונה‪ 4.‬שתי האוכלוסיות‬
‫האלה‪ ,‬הערבים והחרדים‪ ,‬רחוקות מאוד מהאוכלוסייה היהודית‬
‫הלא־חרדית מבחינת רמת ההון האנושי שלהן‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי‬
‫במשתנים רבים‪ ,‬בהם ציוני ילדיהם במבחנים בינלאומיים‪ ,‬שהם בדרך‬

‫כלל ברמה של מדינות מתפתחות ואפילו מתחת לכך‪.‬‬
‫אף על פי שהדבר ידוע כבר שני עשורים לפחות‪ ,‬המערכת‬
‫הפוליטית לא הצליחה לשנות את המגמות‪ ,‬ומאז המחאה החברתית‬
‫היא אף החריפה אותן עם תוכניות חדשות לסבסוד גידול הילדים‪ .‬כך‬
‫גם בנוגע לתחרות בנמלי ישראל‪ ,‬לפישוט תהליכי התכנון והאישור‬
‫של הבנייה‪ ,‬לשקיפות בתקציב הביטחון ולאינספור נושאים אחרים —‬
‫הבעיה אינה אי־הבנה בנוגע לרפורמות הנדרשות‪ ,‬אלא חוסר יכולת‬