Page 148 - 5
P. 148
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜Â
ואי כא רק חששא כיו שלא מינהו שליח בפירוש מ התורה ואפי' מדרבנ ,וזה לשו המרדכי ס"פ רב
מחזי כשלא מדעת ואי יוצדק על זה אפי' פסול גמליאל )יבמות פ"ה סי' מה( ואע"ג דמשמע בגטי
בכתיבת הגט לא בעי' שליחות מדמכשרינ לכתיבת
מכ"ש בטל כנלע"ד. הגט חש"ו אע"ג דלאו בני שליחות נינהו ,מ"מ דעת
הבעל בעי' משו וכתב לה לשמה עכ"ל .והכוונה
]˘[¯Â¯Á˘ ¯Ë בזה שא יכתוב אד גט לש אשה פלונית טר
שידע שהבעל רוצה לגרש אשתו אעפ"י שאמר בפיו
‰ÓÂשתפס על מה שחדשתי‡ דאשה אינה מתגרשת הריני כותב לש גירושי אשה פלוני ,מ"מ הוה שלא
לשמה ,כיו דסת אשה לאו לגירושי' עומדת ולא
בע"כ בעידי חתימה אלא משו דג מתחלה שיי לומר לש גירושי אשה פלונית ,אבל אחר
נתקדשה ע"ד כ שהבעל יגרשנה בעל כרחה לרצונו, שנודע לו שהבעל רוצה בגירושי אשתו וג הבעל
משו דאל"כ ה"ל שטר שנכתב שלא ברצו יודע שזה הסופר כותב לה גט ,אעפ"י שלא מינהו
המתחייב ]דיש[ לפסול משו מפיה דלא מפי שליח לכתוב ,מ"מ הוה כשר מ התורה כיו דמינוי
כתב ,והקשה על זה שחרור עבד לר"מ )גיטי יג ,ב( שליחות לא בעי' ,ולשמה אמר הסופר בשעת כתיבה,
מאי איכא למימר דס"ל חוב הוא שיצא לחירות .י"ל ולגירושי' בגט זה עומדת שהרי הבעל רוצה לגרשה
דעבד כל זמ שלא הגיע השחרור לידו הוי כמקנה ויודע שהסופר כותב לה גט ורוצה בכ ,תו לא בעי
קנינו מטלטליו ובהמותיו ,ואלו רוצה למוכרו לאחר מינוי שליחות ,ומ"מ כתב המרדכי שלעני זה הוה
בשטר ואפי' תהי' המכירה ההיא בע"כ של העבד, קצת כעי שליחות שלא יכול לכתוב בשעה שאינו
וכי ס"ד שצרי שיוכתב השטר מכירה ברצו העבד
דהרי הוא כמוכר בהמה שלו ,וה"נ מוכר הבהמה לב יכול לגרשה.
חורי כי בשעת מסירת הגט הוא כבהמה ובקבלה
נעשה ב חורי וקונה עצמו ולא שיי בזה מתחייב, ]˘[ÔÈÒ¯ȇ ¯Ë˘· ˙ÂÁÈÏ
והסברא דקה ונכונה.
]‚„¯ „·[¯Â·„ ÏË·Ó ¯Â 'ȇ¯Âברורה לדברי מש"ס קידושי ט' ע"ב דקיי"ל
˘"ÓÂמדברי התשובה· המובאת בב"י סס"י קל"ד כר"פ הת דשטר ארוסי בעי' מדעתה דילפי'
מגט דבעי' דעת המקנה היינו דעת הבעל ה"נ בעי'
דדיבור אחרו מבטל הראשו גבי מודעא דעת האשה .והנה באירוסי אי שו ה"א שבעינ
וסובר לומר הה"נ גבי אשה בשעת גירושי תחזור שליחות האשה שתצוה לסופר לכתוב לה שטר
ממה שנתרצית בשעת קידושי ועי"ז חשב שנתבטלו אירוסי ,וגדולה מזה נסתפק הרב"ש בסי' ל"ו סק"ג
הקידושי למפרע ,חלילה לו לחשוב עלי כ שיהיו דא נתרצית האשה להתקדש ,ורק לא ידע הסופר
כל הגירושי' מ התורה כביטול קידושי ,אבל לא א בכס או בשטר והל וכתב לה שטר א מקרי
דמי כלל לדבור אחרו המבטל הראשו ,דפשיטא ג זה מדעתה ,א"כ מכ"ש דלא בעי' מינוי דידה
דכל אד שלא השתעבד עצמו לדבר יכול לחזור שתמנה אותו לשליח לכתוב ,ואפ"ה מקרי לשמה,
מדבורו כמה פעמי ,אבל אשה שבשעת קידושי וה"נ בגירושי לא בעי אלא דעת הבעל לא מינוי
נשתעבדה לבעלה ע"ד כ שהיא מוריקה כחה לו שליחותו וה"ל לשמה מ התורה וא"א שיפסול אלא
שבכל עת שירצה לגרשה יהי' יכולת בידו מבלי מדרבנ ,ושפיר הקשה הרב"ש הא בבריתא קתני
רצונה ,כי כ גזר הקב"ה שככה יהי' ,א"כ שוב לא בטל .והנה א הפי' כפשוטו דלא שיי בבריתא בטל
תוכל לחזור בה ,ומטע זה מועיל פסק ב"ד אע"ג על פסול דרבנ נעלמו ממנו דברי הכ"מ הנ"ל ,אבל
דא אי בעלי הדי עומדי לפני הדייני אי לה הנ"ל שס"ל שאפי' פסול גמור דרבנ ליכא כיו
אלא די עדי ,א"כ מה מועיל מכתב ה"ל עדות שהסופר אומר להדי' הריני כותב לש אשה פלונית
ÂÓ ÔÓÈÒ
‡.‰·Â˘˙·Â ‰"„ ‰Ó 'ÈÒ ÏÈÚÏ .
·.‚Ó 'ÈÒ ˙"¢· Ô"¯‰ ˙·Â˘˙ ‡È‰ .
