Page 176 - 5
P. 176

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬                        ‫˜‪„Ï‬‬

 ‫חשש עיגו כמ"ש פר"מ דעתי העניה מסכמת ע‬        ‫ולהנ"ל אי ראי' כי הי' לפני הרא"מ גט כשר וישר‬
‫דעתו הרמה להתיר ובפרט שיהיו שמות המגרש‬        ‫ואפ"ה פסלו והרואה בתשו' הר"א מזרחי יראה כי‬
‫והמגורשת והעיר והנהר מבוארי בלי פקפוק כי אלו‬  ‫המסדר הגט לאו קטלא קני' באגמא הי' ואפ"ה לא‬
‫דברי לא יתבארו בסידורי' כמוב ואחתו בכל‬        ‫חייש לעיגונא משו פסול בהרשאה והי' אפשר‬
                                              ‫לתרצו וליישבו וכמ"ש ש בד"מ אות קט )ל"ח(‬
  ‫חותמי ברכות כנפשו הטהורה ונפש א"נ לת"ח‪.‬‬
                                                                 ‫]מ"ה[ ע"ש‪.‬‬
‫‪ ¯Á‡ÓÂ‬שזכינו לדי יצא לדי ‪ .‡ .‬סידור הגט בעי‬
                                              ‫‪ Ï"ÈÂ‬כיו שכל סמיכת הריב"ש סי' רע"א דהשתא‬
‫ג' כשרי ולא קרובי וביו דוקא והני‬
 ‫תלתא דבקיאי עכ"פ בסידורי הגטי הנדפסי‬         ‫דהסידורי' לפני המסדר הוי בכלל סת ספרי‬
 ‫מהקדמוני ‪ ,‬ואמנ בגט ארוסי נהי דבעי ג' כשרי‬   ‫דדייני מגמר גמירי והת בעובדא דהרא" שכתבו‬
‫וכנ"ל ומ"מ נהי לכתחלה בעי' נמי יו משו לא‬      ‫בשטר הרשאה שהבעל מינה אותו לשליח קבלה ולא‬
‫פלוג מ"מ אי איכא שעת הדחק ונסדר בלילה יש‬      ‫הרגישו שאי הבעל יכול למנות שליח קבלה א"כ‬
                                              ‫הרי נכשלו במ"ש בסידורי' שוב אי לסמו כלל‬
                   ‫להקל קצת‪.‬‬                  ‫אפי' אאינ שאי הפסול לפנינו ואול במעשה‬
                                              ‫שבתשו' הרא"ש )כלל מה סי' ז( שבטור )סוס"י קמא(‬
‫·‪ .‬אי לא בקיאי ממש בטיב גיטי וקידושי רק‬       ‫קנינא מרבי יונה וכו' הת הי' עיקר שליחות‬
                                              ‫להולכה ולתוספות בעלמא הוסי למנותו שליח‬
‫דבקיאי בסדור גט כנ"ל ונמצא שו פחיתה‬           ‫קבלה וכיו דיתרת בעלמא הוא תלינ שהמסדרי' לא‬
‫והשחתה אפי' רק בהרשאה מכ"ש בגט עצמו אפי'‬      ‫עיינו בסידורי'‪ ,‬אלא העיקר שליחות הולכה ושליחות‬
‫אינו מעכב בעלמא יש לפסול הגט דלא עיינו‬        ‫לקבלה שהוסי הבעל לא רמי' עלי' ולא נפיק מכלל‬
 ‫בסידורי וממילא יש לחוש לכמה פסולי ולא שיי‬    ‫סת ספרא דדייני‪ ,‬אבל בעובדא דהר"א מזרחי‬
‫רוב מצויי אצל גט מומחה וסת דייני דגט מגמר‬     ‫שאמר שליח שלא הי' לתוספות נמצא הי' רק שליח‬
                                              ‫קבלה ולא עיינו בסידורי יש לחוש לכמה פסולי ‪.‬‬
                      ‫גמירי‪.‬‬
                                              ‫‪ Ï"ÈÂ‬בזה ק' רמ"א בד"מ הנ"ל דכיו דלא ]כתוב[‬
‫‚‪ .‬אפי' ליכא שו פקפוק מ"מ צרי ברור בשמות‬
                                              ‫בשטר שו שליחות הולכה א"כ אפי' יהי'‬
 ‫האיש והאשה והעיר והנהר דאי אפשר למיל‬         ‫תוס' מ"מ לא הי' לה לעיי אלא בזה ואי לא עיינו‬
                    ‫מסידורי ‪.‬‬                 ‫בסידורי וחתמו‪ ,‬כנלע"ד ליישב ולקיי דברי חז"ל‬
                                              ‫הר" והריב"ש ]ותשובת[ )ופ(רא"מ דלא לסתרו‬
‫„‪ .‬שליח קבלה והגט אינו בידו לתנו לה בתורת‬     ‫אהדדי‪ .‬וא"כ בנידו דיד דיש גט כשר לפנינו ולא‬
                                              ‫נמצא שו ריעותא נהי א הי' אפשר להשתדל בקל‬
‫הולכה ולא נתנה ע"כ כל שנראה אפי' מלשו‬         ‫הי' מצוה להדר אחר גט אחר מהיות טוב‪ ,‬ועוד‬
‫אגרות שהדייני אינ בקיאי שוב אי לסמו על‬        ‫להלאות אנשי מחבלי כרמי אלו‪ ,‬מ"מ כיו דאיכא‬
‫עדות שנמסר ליד השליח כהוג ושנתיר א"א בלי‬
‫גט עפ"י שטר שליחות של מא דהו כיו שאי אנו‬
 ‫מוסרי גט לאשה רק נתיר עפ"י סיפורי דבריה‬

                     ‫כנלע"ד‪.‬‬

           ‫‪.˜"ÙÏ Û"˜˙ Ô¢Á¯Ó ·"Î '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪‰ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪[‡˜Â„ Ìȯ˘Î Ô ÈÚ· ȇ ÌÈ„Ú È"Ú ‰˘‡‰ ˙‡ ÁÈÏ˘‰ ˙¯Î‰‬‬

‫‪ „"ÚÙÏÂ‬הוא דוחק בכוונת רמ"א לעיל סי' קמ"א‪,‬‬    ‫·˘"‪ Ú‬א"ע סי' קמ"ב סעי' י"א בהגה' ובעינ גבי‬

‫דאי ס"ד דסגי לי' באשתמודעינהו כמו‬             ‫פקח שני עדי כשרי שאינ קרובי ולא‬
‫בחליצה א"כ שני למה לי בעד אחד קרוב ואשה‬        ‫פסולי וכתב ב"ש סקי"ט דלעיל סי' קמ"א סעי‬
‫סגי‪ ,‬אע"כ שני כשרי קאמר דסת שני משמע‬          ‫ל"ו לא כתב רמ"א כשרי רק שני ש"מ בדיעבד‬
‫יותר כשרי ממאי דמשמע לשו עדי ‪ ,‬דאפשר לומר‬     ‫סגי אפי' אינ כשרי והק' הט"ז )סק"ו( על התה"ד‬
 ‫עדי הראוי' כמ"ש ט"ז וכיו שפסולי וקרובי‬
                                                            ‫)סי' רלח( ע"ש באור ‪.‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181