Page 179 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ נו ‪ÊϘ ¯ÙÂÒ‬‬

‫דג בלה"ק היו מצינו בקרא שהוא לשו זמ‬ ‫ע"ש‪ .‬עכ"פ מבואר מדבריו כשאנו מפרשי' מעת‬
‫וא"ש‪.‬‬ ‫שהוא בעול הוי קביעת זמ ולא תנאה והוא פשוט‬
‫מאוד ולא הי' צרי לראי' כי למה יגרע ולא יחשב‬
‫‪ Î"‡Â‬תינח מהיו ומעכשיו אבל זמנו של שטר שכ'‬ ‫כקובע זמ מה לי א קובע זמ אחר למ"ד יו ואחר‬
‫שימות וכדומה או שקובע זמ שעה א' קוד מותו‪.‬‬
‫ביו פלוני ופלוני ונאמר שזה יוכיח שכונתו‬
‫שיתחיל השטר או הגט מהיו ההוא אי אפשר‬ ‫]·‪[„ 'ÈÒ Ê"Ù ÔÈËÈ‚ ˘"‡¯‰ ÔÂ˘Ï ¯Â‡È‬‬
‫לפרש זה מעת שהוא בעול ומכ"ש בתר דאתקי רב‬
‫למיכתב מיומא דנ ועמ"ש ב"י )סי' קמה( בש בעל‬ ‫‪ ˘"ÓÂ‬בלשו פסקי הרא"ש פ' מי שאחזו סי' ד' וז"ל‬
‫העיטור‪ ,‬א"כ אי אפשר לפרש מעת שהוא בעול ‪.‬‬
‫ויש לעיי קצת אמאי נדחקו תוס' בטע דאר"י‬ ‫והכי קאמר מהיו יחול תנאי זה א ימות‬
‫מגורשת ואינה מגורשת נימא דמסופק בכוונת‬ ‫שיחול הגט שעה א' קוד מותו עכ"ל‪ .‬האי לשו‬
‫השכ"מ ונימא ר"י נמי מודה דודאי מהיו א מתי‬ ‫תנאי דנקט הרא"ש לאו בדוקא נקט אלא בדיני תנאי‬
‫כונתו לאחר הגט עד מעת שהוא בעול ‪ .‬א ר"י‬ ‫נקיט ואתא‪ ,‬וכ מאי דאמרי' מעכשיו ולאחר מותו‬
‫לטעמי' דס"ל זמנו של שטר מוכיח עליו‪ ,‬ונהי‬ ‫הוי ספק תנאה ספק חזרה אי הכונה תנאי ממש כי‬
‫בעלמא ס"ל לר"י אפי' בעל פה לא אמרי' הדר בי'‬ ‫א הוא תנאי ולא חזרה הרי הוקבע זמנו מעת שהוא‬
‫מהוכחת זמנו של שטר‪ ,‬מ"מ הכא בשכ"מ מספקא‬ ‫בעול ולא קרי לי' תנאי אלא לאפוקי חזרה וכלומר‬
‫לי' אי זמנו של שטר עיקר וא"א לפרש מעת שהוא‬ ‫דהאי לאח"מ הוא סיו דבריו דמעכשיו ולא חזרה‬
‫בעול והאי דאמר מהיו מהיו ממש קאמר‬ ‫אבל לעול לא בעי דיני תנאי כיו שאיננו אלא‬
‫ומגורשת מאותו היו ‪ ,‬או דלמא כיו דאומדנא‬ ‫קביעת זמ ‪ .‬נמצא בנידו שלפנינו דע"י זמנו של‬
‫דשכ"מ רוצה לאחר הזמ כל מה דאפשר אמרי' הדר‬ ‫שטר נעשה כאומר מהיו א"כ תלי' אי במהיו‬
‫בי' ומהיו היינו מחיי ואינה מגורשת עד שעה‬ ‫כונתו מעת שהוא בעול הו"ל קביעת זמ בעלמא‬
‫אחרונה ומשו"ה מגורשת ואינה מגורשת‪ ,‬ואי נעל‬ ‫ולא תנאי ומותרת לכה ואי מהיו ממש קאמר א"כ‬
‫זה מרבותינו הראשוני ‡‪ ,‬ודוחק לומר משו ה‬ ‫התנאי בטל והמעשה קיי למ"ד מעכשיו בעי‬
‫לישנא דר"ה דמספקא לי' אי אמרה ר"י בע"פ ולא‬
‫פשטי' מדאמר מגורשת ואינה מגורשת ע"כ הוצרכה‬ ‫משפטי תנאי ‪.‬‬

‫לכנס בדחוקי ‪.‬‬ ‫]‡‪[ÂÈ˘ÎÚÓ Â‡ ÌÂÈ‰Ó ¯Ó‬‬

‫]‪[ÂÈÏÚ ÁÈÎÂÓ Ë‚ Ï˘  ÓÊ‬‬ ‫‡‪ ‡Ï‬דיש לי עיו בדבר זה דהנה פשוט בכי כל‬

‫‪ ,„ÂÚ‬ובלאה"נ צל"ע וחקירה אי נאמר בגט דזמנו‬ ‫הפוסקי דלאו דוקא במהיו אמרי' מעת‬
‫שהוא בעול אלא ג במעכשיו הדי ‪ .‬ולכאורה צ"ע‬
‫מוכיח עליו‪ ,‬בשלמא בשטר י"ל אפי' אי אירע‬ ‫הלא כ' תוס' )עג‪ ,‬ב ד"ה אמר( במהיו הוי כאילו אמר‬
‫שיגיע שטר לידו ביו אחר שלא ביו הכתוב בשטר‬ ‫מחיי ‪ ,‬והיינו דבלשונ הי' קריאת הה"י והחי"ת‬
‫מ"מ זמנו מוכיח שמאותו היו התחיל הקני כבר‬ ‫קרובי במבטא והוי מהיו כמו מחיי אבל‬
‫ועדיו בחותמיו זכי לו מיו הכתוב בו או בשטרי‬ ‫במעכשיו מאי איכא למימר‪ ,‬וראיתי בלשו הר" שכ'‬
‫אקניתא דזולת זה אי כותבי' שטר לזה שלא בפני‬ ‫מהיו הוי כמו מזמ כי מצינו בלשו הקרא יו‬
‫זה כמבואר ונימא שפיר שהזמ מוכיח שרצונו‬ ‫לשו זמ והיינו מעת אחרו שהוא בעול ע"ש‪.‬‬
‫שהתחיל קנינו מיו שכ' בו ודברי ש"ס דב"ב )קלו‪,‬‬ ‫וא"כ יש להבי מזה דחז"ל שהיו בקיאי' בלשו‬
‫ב( בהקנאה מהו‪ ,‬פירשתי ש ‪ ,‬אבל בגטי שבשו‬ ‫מעכשיו שהוא לשו פרסי וכונתו זמ וזה הי' פשוט‬
‫אופ אי הגירושי חלי' אלא מיו שיגיע לידה‬ ‫לבעלי תוס'‪ ,‬א מהיו הוי קשי' להו ע"כ נדחקו‬
‫ואיכא כולהו גטי הבאי' ממדינת הי או שארי‬ ‫תוס' שרצונו מחיי וע"ז חידש הר" דלא צרי לזה‬
‫סבות שאינ ניתני ביו הכתיבה‪ ,‬ונהי לעני יחפה‬

‫‪Â ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪Û‡„ 'Ó Î"‡Â ‡È„‰· ¯Ó‡„ ȯÈÈÓ Î"¯Â ÁÈÎÂÓ ¯Ë˘ Ï˘  ÓÊ˘ Ï"Ï Â‰ ȇ ¯È‡Ó ˜¯Â ‡„Â‰È '¯‡ ȇ˜ ÈÒÂÈ '¯ ȯ‰„ Ï"È :Á"·Á È˘Ϸ .‬‬

‫‪.˙˘¯Â‚Ó ‰ ȇ ˙˘¯Â‚Ó ÈÒÂÈ '¯ ¯Ó‡˜ ‚"‰Î‬‬