Page 185 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ נו ‪‚Ó˜ ¯ÙÂÒ‬‬

‫]˙ ‡‪[ÔÂÓÓ· ÏÂÙÎ È‬‬ ‫ולהתנות כלל‪ ,‬וא"כ אי כא אומדנא דמוכח‪,‬‬
‫ומשו"ה אי כח בתנאי לבטל מעשה אלי כזה לולא‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שמקשה ]הר" [ ע"ז דבס"פ שבועת העדות )לו‪,‬‬ ‫כפילות ומ"ת וליכא למיל מזה שארי דיני ממונות‪.‬‬

‫ב( משמע דבממו בעי כפילות לר"מ טפי‪.‬‬ ‫‡‪ Í‬גיטי וקידושי איכא למיל מינייהו‪ ,‬דג ש‬
‫אמרתי להוסי קצת ע"ד הראב"ד‪ ,‬דהנה נהי אי לא‬
‫התנה כלל‪ ,‬אומדנא דמוכח שיש לו שו פניה‪ ,‬מ"מ‬ ‫רובא דרובא עיקר הכוונה הקירוב והריחוק‬
‫י"ל כשהתנה ולא גמר דבריו גרע כמ"ש רשב"א‪,‬‬ ‫בעצמותו‪ ,‬ואפי' מתנה תנאי בהדי'‪ ,‬מ"מ רחוק הוא‬
‫אלא י"ל אפי' לו יהי' גזירת הכתוב בדיני תנאי‬ ‫שיקדש אשה עבור מאתי זוז או מגרש אשה משו‬
‫דבעי' משפטי תנאי ‪ ,‬מ"מ בכל דיני ממונות אומד‬ ‫איצטלתא ]או[ שיהי' הנייר שלו‪ ,‬והשתא אפי' יארע‬
‫דעת הוא ששניה רוצי בקיו דבריה שלא כדי‬ ‫בשו פע שנראה לנו שאי הכוונה עצ הגירושי‬
‫תורה‪ ,‬והלא המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר‬ ‫כגו המגרש אשתו משו ש רע‪ ,‬דאמרי' להדי'‬
‫שבממו תנאו קיי ‪ ,‬ולא דמי לב"ג וב"ר דליכא‬ ‫הת בסוגי' )מו‪ ,‬א( אילו הייתי יודע שהש רע שקר‬
‫אומדנא מטע הנ"ל‪ ,‬משא"כ בשארי עניני דאיכא‬ ‫אפי' היו נותני לי מאה מנה לא הייתי מגרשה‪ ,‬מ"מ‬
‫אומדנא אפי' לו יהי' מ"ת גזירת הכתוב‪ ,‬מ"מ‬ ‫בעי כפילות משו דאי כא אלא דברי שבלב כיו‬
‫המתנה עמ"ש בתורה בדבר שבממו תנאו קיי ‪,‬‬ ‫דרוב גירושי אינ ע"ז הדר שוב הו"ל האומדנא‬
‫משא"כ בגיטי וקדושי דבדבר איסור תנאו בטל‪,‬‬
‫ואמנ ש"ס ס"פ שבועות העדות קאי לר"מ דס"ל‬ ‫כמו דברי שבלב‪.‡È‬‬
‫ג בדבר שבממו תנאו בטל‪ ,‬שפיר בעי' למימר ת"כ‬
‫בעי ואפי' בממו גרידא וא"ש‪ .‬מ"מ מבואר‬ ‫]‡‪[Ë‚· ‡˙ÎÓÒ‡ ÔÈ‬‬
‫מהראב"ד הנ"ל דלא כפ"י הנ"ל דאי ס"ד דעבר‬
‫הירד הי' של מרע"ה מטע כיבוש מל והוא נוהג‬ ‫‪ ÔÎÂ‬במגרש מחמת מיתה‪ ,‬ראה מ"ש נ"י ב"ב ד‬
‫בה טובת עי הו"ל כשארי מתנות ומקח וממכר‬
‫רכ"ב ע"ב )סה‪ ,‬ב בדפוס וילנא( ז"ל‪ ,‬וזה הטע‬
‫וניל מיני'‪ ,‬אע"כ דלא כפ"י ז"ל‪.‬‬ ‫אי אסמכתא בגיטי באומר א מתי ולא באתי‬
‫ואע"ג דלא ניחא לי' בקיו התנאי כיו שאי האיש‬
‫]‪[‡ ˙ ÏÙÎ ‡Ï ˂ Ô˙ ˘ Ô‰Î‬‬ ‫מגרש אלא לרצונו אנ סהדי כי רוצה הוא בלב של‬
‫שא יתקיי התנאי תהי' מגורשת ולא תהי' עגונה‬
‫‪ ¯Á‡Â‬שביארנו כל זה בעזה"י נבוא לנידו שלפנינו‬ ‫וזקוקה ליב עכ"ל‪ .‬ובהיפו מזה כתב ר" גיטי‬
‫קפ"ב ע"ב )לח‪ ,‬ב בדפוס וילנא( וז"ל משו"ה אמרי' כי‬
‫לכאורה אתתא דא שרי לבעל הכה ממ"נ אי‬ ‫לא אמר מעכשיו כלאח"מ דמי דחיישינ דלמא אינו‬
‫נימא אי זמנו של שטר מוכיח עליו או אפי' מוכיח‬ ‫רוצה בגירושי כלל‪ ,‬דיודע הוא שאי גט לאח"מ‬
‫וההוכחה היא מעת שהוא בעול ‪ ,‬א"כ לא הוי תנאי‬ ‫ולפיוס איכוו עכ"ל‪ .‬נמצא אפי' בשכ"מ איכא הכי‬
‫רק כקובע זמ ולא בעי כפילות‪ ,‬ואי הכוונה מעכשיו‬ ‫ואיכא הכי ע"כ הו"ל דברי שבלב ואינ דברי‬
‫ממש‪ ,‬א"כ ממ"נ‪ ,‬אי נימא במעכשיו לא פליגי ר"מ‬
‫ורבנ כהרמב" ולא בעי מ"ת‪ ,‬מותרת לכה ‪ ,‬ואי‬ ‫ובעי מ"ת‪.‬‬
‫תימא במעכשיו נמי פליגי‪ ,‬א"כ ע"כ אי הלכה כר"מ‬
‫דאל"כ מ"ט נאיד ר' אשי משינוי' דכל אמוראי וע"כ‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שנדפס ש בגליו )חידושי אנשי ש אות א(‬
‫משו דאי הלכה כר"מ‪ ,‬וא"כ מדינא לא בעי מ"ת‬
‫רק משו חומרא דגיטי מחמרי' לכתחלה אבל‬ ‫דהר" הוא נגד ש"ס פ"ק דכתובות )ב‪ ,‬ב(‬
‫בדיעבד לא‪ ,‬דאפי' אי נימא באשת ישראל כה"ג‬ ‫לק"מ‪ ,‬דהת קאי ש"ס איש אונס בגיטי ובא לא‬
‫בתנאי שאינו כפול מחמרי' הני פוסקי אפי' דיעבד‪,‬‬ ‫באתי בלאה"נ אינו גט משו אונס‪ ,‬ולא נקט א לא‬
‫מ"מ באשת כה להוציא אשה מבעלה ליכא למ"ד‪.‬‬ ‫באתי אלא משו אומר בהדי' אח"מ דבאמר א לא‬
‫ומצינו חילוק זה ביבמות ובפר"א דמילה ד קל"ו‬ ‫באתי תיפוק לי' דהו"ל אונס ולא מיירי בהתנה בהדי'‬
‫ע"א גבי מת בתו שלשי ‪ .‬ותו אפי' אי דאורייתא‬ ‫כל אונסא דמתיליד וא"כ קשה אח"מ הא תני לי'‬
‫רישא ור" קאי אי אי אונס בגיטי ובא לא באתי‬
‫דאינו גט משו מיתה הוא ולא משו אונס‪ ,‬ויפה‬

‫תי' הר" ‪.‬‬

‫‪.·"‰ Â"Ù ˙Â˘È‡ 'ω ÍÏÓ‰ ¯Ú˘·Â „"·‡¯‰Â ‰"„ ‡ ,‰Ú ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ ‰‡¯ .‡È‬‬