Page 188 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˜‪ÂÓ‬‬

‫לאה‪ ,‬והי' חצי עבודה בשתי בתי ‪ ,‬ע"כ יכנס לבה"כ‬ ‫כנישתא וכו'‪ ,‬והקשו תוס' ]ישני [ למה לי קדי‬
‫לגמור גירושי של רחל למפרע קוד מותה‪ ,‬ומ"מ‬ ‫ועייל אפי' אי עייל אחר מיתתה יהי' גט למפרע כמו‬
‫א"א לו לכנוס לבה"כ עד אחר מיתתה‪ ,‬וא"כ כל ימי‬ ‫א לא באתי מכא עד יב"ח ומת תו יב"ח דחייל‬
‫חייה ]היא[ אגידא ביה ואי זה כריתות‪ ,‬משו"ה‬ ‫גט אחר מיתתו למפרע‪ ,‬ותי' תוס' ישני )וצ"ל(‬
‫הוצר ש"ס לומר דג בחיי רחל יחול גיטה‪ ,‬כי‬ ‫]וז"ל[ דהת קיימתה התנאי שעתה עד אחר יב"ח‬
‫מיקרבא למות שיודעי שלא תחי' עוד‪ ,‬יל לבה"כ‬ ‫אבל הכא מתה קוד שקיימה התנאי עכ"ל‪ .‬ודבריה‬
‫ויחול גיטה של רחל בחייה ולמיתת לאה לא‬ ‫צ"ע‪ ,‬מה לי מתה היא או מת הוא כיו שהגט מצי‬
‫חיישינ ‪ ,‬דהוה מיתה דתרי‪ ,‬אבל אי לא הו"מ‬ ‫למיחל למפרע‪ .Ê‬ע"כ נראה לכאורה דלאחר מיתה‬
‫להקדי ליל לבה"כ ה"ל כמו כל ימי חייכי דאי‬ ‫אי קיו וה"ה אי ביטול לא במיתתה ולא אחר‬
‫זה כריתות‪ ,‬אע"ג דע"מ שתאכל בשר חזיר אמרי'‬ ‫מיתתו‪ .‬א באחר יב"ח )ביטול( ]קיו [ התנאי ומיתה‬
‫אפשר תאכל ולקיא‪ ,‬וה"נ אפשר שיכנס לבה"כ ולא‬ ‫באי כאחד ועוד שקד קיו התנאי קוד גמר‬
‫יחוש שתמות אחרת ועביד עבודה בלא בית זה לא‬ ‫מיתה דשעה סמו למיתה והוא גוסס ויודע שלא‬
‫נראה‪ ,‬כיו דכפרת כל ישראל תלוי בו הוה מ הנמנע‬ ‫יחי' אחרי נפלו משו"ה מגורשת מיד‪ ,‬אלא שצרי‬
‫שיעשה כ כמו לא תבעל לאבא ולאבי גטי פ"ד‬ ‫להמתי עד אחר יב"ח משו גזירה כמ"ש תוס'‬
‫ע"א ע"ש‪ ,‬משא"כ א לא באתי כיו שהוא חי הוה‬ ‫והר" ס"פ מי שאחזו אבל הכא ביה"כ אי עייל‬
‫גט וכריתות מעליא ולק"מ קושית תוס'‪ ,‬ואפשר‬ ‫לבה"כ אחר מיתתה לא נתקיי בחיי לא מועיל‬
‫שלזה כיוונו בתירוצ ‪ ,‬אלא שהלשו מגומג קצת‬ ‫קיו אחר מיתתה וה"ה אחר מיתתו ומש ילפי'‬
‫וא לא נתכוונו תוס' לכ אלא לדברי בה"ג הנ"ל‬
‫מ"מ אי הכרח לבה"ג מכא כי עכ"פ נוכל לתר‬ ‫לביטול התנאי‪.‬‬

‫כמו שכתבתי‪.‬‬ ‫‡‪ Ì Ó‬מגטי פ' מי שאחזו ע"ד ע"א קשי'‪ ,‬דתניא‬

‫‪ ·Â˘‡Â‬לתר ואראה בישוב קושיא הנ"ל הנופלת‬ ‫הרי זה גיטי ע"מ )שתת ( ]שתתני לי[‬
‫מאתי זוז ומת וכו' ובשלמא מת"ק דס"ל הגט בטל‬
‫על הבה"ג אשר לא הרגיש בה הר"‬ ‫לק"מ הא אי ביטול לאחר מיתה‪ ,‬י"ל מיתתו‬
‫והה"מ ומדוע לא הרגישו‪ ,‬ותחלה נאמר כי סברת‬ ‫וביטולו באי כאחד‪ ,‬אע"ג דהכא לא שיי כדלעיל‬
‫רבנ קדמאי לאו חוקה היא אלא סברא נכונה וישרה‬ ‫בא לא באתי עד יב"ח‪ ,‬דהת כבר בחייו שעה‬
‫קוד מותו נתקיי התנאי משא"כ הכא‪ ,‬מ"מ נוכל‬
‫ומזקני אתבונ ‪.‬‬ ‫לומר מיתה וביטול באי כאחד‪ ,‬אבל מרשב"ג‬
‫קשיא‪ ,‬דס"ל שתקיי תנאי ליורשיו אחר מיתתו‪ ,‬הרי‬
‫]‪[ȇ ˙‰ ˙ÏÈÁÓ‬‬ ‫דקיו התנאי מועיל אחר מיתתו‪ .‬וג מר גיסי נ"י‬
‫עמד )בדרשב"ג( ]בקושיא[ הלז‪ .‬א מה יוסי ל‬
‫‪ ‰ ‰‬הרמב" פ"ח מגירושי' הלכה כ"א וחזר ואמר‬ ‫קושיא כבר כתבתי מפני קושיא לא נדחה דברי בה"ג‬

‫מחולי ל וכו' ]אינה מגורשת שהרי לא נעשה‬ ‫ורבנ קדמאי‪.‬‬
‫התנאי[ הי' נוסחא לפני הראב"ד )שלמו( ]מת בתו‬
‫ל' יו ונשלמו[ שלשי יו ולא נתנה ה"ז מגורשת‪,‬‬ ‫‡‪ Í‬נ"ל דהראיה מהתוס' הנ"ל אינה מוכרחת וג‬
‫כתב ראב"ד מסברא דנפשיה כיו דאמר מחולי ל‬
‫ומת תו לא אמרינ לצעורה קא מכוו עכ"ל‪ .‬אלא‬ ‫דוחק להעמיד בכוונת תוס' הנ"ל‪ ,‬כי נלע"ד קו'‬
‫שכ' שנוסחא מוטעת היא וגרסי' אינה מגורשת‪,*Ê‬‬ ‫תוס' דיומא לק"מ‪ ,‬ואולי לזה נתכונו תוס'‪ ,‬והוא‪,‬‬
‫ומילתא באפי נפשיה הוא ולא קאי אמחולי ע"ש‪.‬‬ ‫דכיו דא"א לו ליכנס לבה"כ לקיי תנאי לגמור‬
‫מ"מ נחזי אנ בסברת הראב"ד שלא השיב על‬ ‫הגירושי דחיישינ למיתה דחד דאיד אשה וק‬
‫הרמב" אלא ביקש ראי' ומני ‪ ,‬אבל הסברא בעצמה‬ ‫בלא בית‪ ,‬והנה גירש לאה א לא תמות ]רחל[ ואז‬
‫ישרה בעיניו‪ ,‬והיינו כי באומר ע"מ שתת לי י"ל‬ ‫אשתו רחל עמו בני עדי עד ואינו רוצה בגירושי'‬
‫של רחל‪ ,‬א צרי לחוש שמא תמות רחל ותשאר לו‬

‫‪̉ȯ·„ :Ï"‰Ê· ¯‚ȇ ‰ÓÏ˘ '¯ ̉ȯ·„ ¯‡È· (‡ ‰¯Ú‰ Ë"È˙ 'ÓÚ ·"Á Ì˘ "¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó) Ì˘ ˙¯ډ· ‡·Â‰ ‡"Ú¯Ï ˙ÙÒ‰· .Ê‬‬

‫‪ÏÁ ˙ÓÈȘ ‡È‰Â ȇ ˙‰ ÌÂȘ ˙Ú˘·„ ÔÂÈÎ ˘„Á ·"È ¯Á‡Ï Ï"ˆ È ˙Ó· ‡ÓÏ˘·„ ,˙ÂÎȯ‡‰ ÏÏÎÏ Íȯˆ ‰È‰ ‡Ï ˙ÂËÈ˘Ù· ÌÈ ÂÎ‬‬

‫‪È ‰Ó ‡Ï Ë‚‰ ÏÂÁÏ ÈÓ ÏÚ Ì‰Ï Ôȇ˘ ‰˙Ó ¯·Î ‡È‰Â Ë‚‰ ˙ÂÏÁ ‡È‰˘ ȇ ˙‰ ÌÂȘ ˙Ú˘·„ 'ÂΠ‰ Ò Î‡˘ ¯Á‡Ï· Î"‡˘Ó Ú¯ÙÓÏ Ë‚‰‬‬
‫‪.[‰ÏÁ ˙ÂÎω ÛÂÒ Èʇ‚χ Ë"ȯ‰Ó ˙·Â˙Î 'ÈÁ ‡ È ˙ ÌÈ¯Ú˘· Ú„Â ¯ÙÒ· ÔÈÈÚÂ] .Ï"ÎÚ ˜"„Â‬‬
‫‪.Ì˘ Ϙ ¯Ù Ì"·Ó¯· ,„"·‡¯· ˙‡ÁÒ ÈÂ È˘ ‰‡¯ .*Ê‬‬