Page 220 - 5
P. 220
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ˜ÁÚ
בזה שהוא בכור ולרבנ לא מוקמי' לי' בהכי. דליכא סהדי ,וג קו' תוס' )קדושי ש ד"ה רבי( מ"ט
ומדברי נ"י פ' י"נ ד רי"ב ע"א משמע דלר"י ס"ל מוקי אביי למתני' דקידושי בלא מוחזק אפי'
דמהימ דוקא בנכסי של עתה ולא שנפלו לו לאחר במוחזק נמי ,וי"ל כמ"ש ראשוני דסמ עצמו
מכא ואפי' בצרי הכירא ,נמצא לדבריו בהכי פליגי, אמתני' דב"ב ,וכיו דאיכא תרי מתניתא מוקמי' חד
לר' יהודה ניחא לי' לאוקמי קרא שיאומ נגד החזקה לאינו מוחזק וחד למוחזק ,כמ"ש רשב"א בחידושי
במגו דאי בעי יהיב לי' וכו' ,יותר ממה דנאמי ליה קידושי ,וס"ל נהי דלרבא דאלימי מגו לעקור חזקה
בנכסי שנפלו לאחר מכא ,דלית לי' מגו אפי' שלא לגמרי מהני אפי' אי )אתחזקה לאיסור עפ"י עדי ,
מ"מ לר"נ דס"ל לא אלימי מגו לעקור חזקה לגמרי,
כנגד החזקה .ולרבנ נ"ל איפכא וזה דוחק. לדידי' אפילו בלא חזר בו לא מהימ מקו עדי ,
והש"ס רצה לאוקמי ב' המשניות כר' נת ,משו"ה
][‰ ÚË ÈˆÁÏ Â‚ÓΠȉ ‰ ˙Ó· ‚ÈÓ אמר חד במוחזק וחד בלא מוחזק משו דר"נ,
ÔÎÏנ"ל לרמב" דהא ה מגו דיהיב לי' במתנה ומשו"ה פי' רשב" חזקה ולא עדי (.
הוא מגו לחצי טענה דהוא רוצה שירשנו ‡ˆÂȉמהנ"ל דלדעת רש"י ורשב" ורז"ה והר"
לגמרי ,וקו' זו הקשו תוס' ורמב" בשמעתי דזה בני
]קלד ,ב[ אי נאמי לו על בני לפטרה במגו דמגרש ואפשר שג להרי" מהימ במגו שיש לו
לה הא אי הוה מגרש לה פסלה מכהונה וה"ל מגו בני ,אפי' בשעת קידושי שאמר כ שתתרצה
לחצי טענה .ותי' רמב" דהרי לא אכפת לי' אלא אשתו ,מ"מ מהימ לעקור חזקה לגמרי ,ובמקו
בייבו ולא להשיאה לכהונה ע"ש .וי"ל נמי הואיל עדי נמי אי לא מכחשי' להו להדי' ואפי' חזק בו
ובידו לעשות ה"ל מגו טובה ומועיל אפי' לחצי בשעת מיתה לא מהימ תו לאוסרה .ולקמ אי"ה
טענה ,וכעי שכ' רמב" פ' חזקת ל"ד ע"ב דמגו
טובה אמרי' אפי' לחצי טענה ,מ"מ ע"כ אתאינ נמי נביא עוד דיעות דס"ל הכי.
להני שינויי גבי האמנה דירושה במגו דאי בעי יהיב
לי' דזה הוה נמי מגו לחצי טענה ,והשתא ס"ל לר' ]·[Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È
יהודה דבמגו דאי בעי יהיב לי' הוה מהימ אפי'
אנכסי דלאחר מכא ,כיו דעתה לא בא אלא ‰˙ÚÂנחזור לדעת החולקי הרמב" פ"ג מה'
אנכסי' שיש לו ממילא מהימ לכל מילי ,וא"כ קרא
למאי אתא .ע"כ דיהי' אלי כחו דאב לאפוקי נמי ייבו )ה"ג( כתב להדי' דלא מהימ נגד
מחזקה ,ורבנ ס"ל לא אמרי' מגו כה"ג שיהי' נאמ החזקה לסתור לגמרי לומר אי לו אחי בדמוחזק
יותר במה שהי' יכול לעשות משו"ה לא הוה מהימ שיש לו ואפי' אמר כ בשעת מיתתו .ונראה לי
אלא אנכסי' של עכשיו ואתא קרא להאמינו ג דהרמב" לטעמי' אזל דפסק בפ"ד מה' נחלות
דמהימ יש לי בני ויש לי אחי ליורשו ,אמנ
אנכסי' שאחר מכא אבל לא נגד החזקה. במוחזק דיש לו אחי לא מהימ דאי לו ,משא"כ
בבני כה"ג מהימ ,והקשו עליו מ"ש באי לו בני
˘"‡Âפסק הרמב" דלמאי דקי"ל כר' יהודה דמהימ טפי מבאחי משו כי כתיב יכיר בבני
כתי' ,א"כ ביש לו בני ויש לו אחי נמי יש לחלק,
מהימ במגו דאי בעי יהיב לי' במתנה בבני יאומ משו יכיר אפילו בנכסי' שנפלו לאחר
אפילו אנכסי שלאחר מכא נמי ,ומשו"ה מהימ זה מכא משא"כ באחי ,ואי כייל בני ואחי בחדא
אחי אפי' אנכסי שלאחר מכא ,משא"כ א
מוחזקי )שאינו( ]ש[אחיו ]הוא[ לא מהימ אי זה בבא ,עלח"מ.
אחיו במגו דאי בעי יהיב כל נכסיו לאחר דמגו
במקו חזקה לא אמרינ ,אבל אי זה בני מהימ „"ÚÙÏÂהיה קשה לרמב" במאי פליגי ר"י ורבנ ,
מטע יכיר וא"ש .וא"כ לפ"ז מוכח מ התורה ע"כ
דלא אלימי מגו לסתור חזקה לגמרי ,דאל"כ יכיר בשלמא לר' אליהו מפרי"ש )בתוס' יבמות
למה לי הא אסקינ דלר' יהודה מהני נמי מגו אנכסי' מז ,א ד"ה כ ( י"ל בקרא פליגי ,לר' יהודה קאי יכיר
שלאחר מכא ואי הי' נאמ במגו אפי' לסתור החזקה נמי אב השנואה לעשותו ב שנואה בנישואי',
וממילא מוכח דמהימ נגד החזקה לומר בכור במי
א"כ יכיר למה לי ,אע"כ דלא מהימ בהכי. שמוחזקי שאינו בכור ,ולרבנ לא קאי יכיר נמי אב
השנואה ,אבל להחולקי אר' אלי' קשה באיזה
סברא פליגי ,דלר' יהודה מוקמי' לי' אפי' במוחזקי'
