Page 307 - 5
P. 307

‫‪‰Ò¯ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫סימ צד‬                                ‫‪Ì˙Á‬‬

 ‫אצבע אבל בניטל אפילו פרק אחד פסול בכהני‬               ‫]‚„¯ ‪[Ôȯ„‰ ÒÏ ÏÒÂÙ‰ ÌÂÓ‰‬‬
‫וסנהדרי ומכ"ש בניטל חצי אצבע דהוה נמי שבר‬
                                                ‫‪ Ì Ó‡Â‬בגדר המו נראה פשוט דכל הפוסל לכה‬
                      ‫בעצ ‪.‬‬
                                                ‫לעבודה פוסל ג לסנהדרי ‪ ·,‬ואפשר‬
‫‪ ÏÎ‬כ נדחקתי לקיי דברי רמ"א בהבנת לשו‬            ‫דחמירי טפי מדכתיב כול יפה משמע אפי' ריבדא‬
                                                ‫דכוסילתא ועיי' חלק צ"ג ע"ב‪ .‬ומ"ש מעלתו א"כ‬
‫)מהרי"ח( ]מהרי"מ[ וכ"כ בלבוש וסדר חליצה‬         ‫איטר ליפסל י"ל למ"ד איטר מו הוא אה"נ אלא‬
‫שבכנה"ג שנדפס בסו ספר גט פשוט )הל' ז( ומשמע‬     ‫אנ לא קיי"ל הכי אלא משו שאי לו ימי לשרת‬
‫כי כל מו פוסל‪ ,‬אבל לולי כ היה ראוי לשמוע‬        ‫בו ויעיי פלוגתא זו בר" רפג"ה ובב"י א"ע סי'‬
‫דברי הדיי המופלא מה' חיי הרש נ"י שכוונת‬         ‫קס"ט‪ .‬והנה מעלתו כתב מלשו הרמב" פ"ח‬
‫)מהרי"ח( ]מהרי"מ[ אמומי עי וכל שו מו לא‬         ‫מביאת מקדש ה' י"א מי שחסר אצבעו ולא כתב‬
‫יהיה בעי שלה אבל בשארי איברי אי קפידא‪.‬‬          ‫מקצת אצבעו וכ ש בהלכה י"ג מי שחסר אצבע‬
‫והיות כי אפי' לפי הבנת רמ"א ועפ"י מה שפירשתי‬    ‫אחת מאצבעות רגליו משמע כולו ולא מקצתו הנה‬
‫אני בטעמא דמלתא ליכא אלא גזירה לגזירה דהיינו‬    ‫מעלתו צדק בהבנת לשו הרמב" ועדיי יש לומר‬
‫ב' הנוספי אטו דייני גופא‪ ,‬ואינהו אטו דייני גט‪,‬‬  ‫נהי א חסר פרק אחד מפרקי האצבע אינו מפסיד‬
‫ובגט גופיה לא הוה אלא קיו דרבנ בעלמא‪ .‬ע"כ‬       ‫עד שיחסר אצבע כולו מ"מ חסר חצי פרק ונשאר‬
‫המיקל וסומ עצמו על פירושו של מה' חיי הרש‬        ‫חציו גרע טפי דה"ל שבר בעצ מהעצמות שבגלוי‬
 ‫הנ"ל ומכשיר בעל מו בגופו להיות משני‬            ‫דה"ל מו בפני עצמו כמבואר ס"פ דלעיל )הי"א(‪.‬‬
 ‫הנוספי בחליצה לא הפסיד‪ ,‬ובלבד שלא יהיה שו‬      ‫ועוד יותר נראה דהרמב" אזיל בזה עפ"י דרכו‬
‫מו בעיניו שהוא קרוב לדאורייתא בדייני חליצה‬      ‫בהלכות טרפות )פ"ח הכ"ד( דחסר היינו מתחלת‬
                                                ‫ברייתו ובהא הוא דמקיל דא נברא חסר פרק א'‬
                      ‫גופיה‪.‬‬                    ‫מפרקי האצבעות אינו מו עד שיהי' נברא חסר‬
           ‫‪.È˙ˆÙÁ  ˆ¯ ˙¢ÚÏ ˙ˆ˜ È˙ί‡‰ ‰ ‰‬‬
    ‫‪‰Î¯·· ÌÂ˙Á‡Â È˙ÈÚ¯ ‰ÙÈ ÍÏΠÌÂÏ˘ ‰Ê 'ȉÂ‬‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

          ‫‪„ˆ ÔÓÈÒ‬‬

          ‫]‡‪[·¯Ï ȘÂ˙˘ ˙ ÓÏ È‡¯ Ì‬‬

‫צא ובדוק בתועבת אמ ומכ"ש בדורותינו בעו"ה‬        ‫˘‪ı¯Á‰ ‚"‰‡Ó‰ ‚ÏÙÂÓ‰ Ô‡‚‰ ·¯Ï ·¯ ÌÂÏ‬‬
 ‫שניטל כבוד התורה ואפי' למיוחסי שבע אומרי‬       ‫‪Ô‡Óχ ÌÂÏ˘ '‰Ó ˙"˘˜Î ‰"Ù ‰"Ú È" ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬
‫לו טול קורה ומכ"ש לבוז משפחות ולא עדי מדיי‬
‫דלית ליה מי שישמשנו דאי לו להתמנות מפני שלא‬                            ‫"‪.‡"ÚÈ ·"Ï ˜"˜„ „"·‡ È‬‬
‫יהיו הציבור נוהגי בו כבוד כראוי בראות מתבזה‬
‫לפניה כמ"ש הג"ה מיי' בש ירושלמי פכ"ה‬                   ‫]‪[Á"˙ ‡Â‰˘ ¯ÊÓÓÏ ·¯ È Ó‬‬
‫מסנהדרי אות א' ומייתי ליה ב"י ורמ"א בש"ע ח"מ‬
‫סי' ח' סעי' ד' ומכ"ש זה שאי ראוי להק"ק למנותו‬   ‫‪ ÌÚÂ‬יפעת מכתבו הגיעני על נכו ומאי דקמ‬

                     ‫עליה ‪.‬‬                     ‫להעלות השתוקי על כסא הרבני בודאי אינו‬
                                                ‫נכו מטע שכתב תשובת רמ"א סס"י כ"ד שהוא‬
‫‡·‪ Ï‬לתת לו רשות להורות ולדו ולסמכו ולהעיד‬       ‫בזיו לתורה ונקל הוא בעיני הבריות עכ"ל‪ .‬וצ"ל‬
                                                ‫אע"ג דממזר ת"ח קוד לכה"ג ע"ה היינו שהאמת‬
‫עליו שהוא ראוי לכ ‪ ,‬איני רואה שו חששא‪.‬‬          ‫כ הוא וכל אחד מחוייב לכבדו‪ ,‬אבל מ"מ אי ראוי‬
‫ומ"ש בתשו' רמ"א ש החלל שפסול לחליצה שמא‬         ‫להעלותו כי לא ישמעו דבריו ההמוני ויאמרו לו‬
‫אביו גוי‪ ,‬והרמב" )הל' סנהדרי פ"ד ה"ח( פסק שאי‬

                                                ‫·‪.ÔÎ ·˙Î Ì‚˘ ·ˆ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312