Page 324 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫¯‪·Ù‬‬

‫]‪[‰"Ó‚¯„ ̯Á ˜ÙÒ‬‬ ‫]¯‪[˙˜ÊÁ '· ̘ӷ ·Â‬‬

‫‪ 'ÈÙ‡Â‬אי נימא דג אחר אל החמישי גזר ונימא‬ ‫‪ ȇ„·Â‬אי היה חומרא דאשת איש היינו חוששי‬

‫ספק להחמיר ונימא הכא ליכא אלא ספק‬ ‫קצת לסברת האומרי )ריב"ש סי' שעט(‬
‫אחד מ"מ דלמא הלכה כרוב הפוסקי דבמקו מצוה‬ ‫דרובא לא עדי מתרי חזקות‪ ,‬דהיינו חזקת חי דבעל‬
‫ובטול פריה ורביה לא גזר כלל וכיו דאיכא כל הני‬ ‫וחזקת איסור אשת איש דאשה‪ ,‬וה"נ חזקת חי דאשה‬
‫ספיקות וצירו דיעות הרבה נ"ל להקל עפ"י התנאי‬ ‫וחזקת חרגמ"ה דמוטל אקרקפתא דגברא‪ ,‬אבל כיו‬
‫דבלא"ה הרבה חולקי אסברא זו ולא מחלקי בי‬
‫שיתבארו בסו אי"ה‪.‬‬ ‫חד לב' חזקה‪ ,‬והכא דליכא חומרא דא"א לא נחוש‬
‫להחמיר כולי האי‪ ,‬ואי הוה נמי פלגא ופלגא מ"מ‬
‫]‪[ÌÈ ·¯ ‰‡Ó„ ‡¯ÓÂÁ‬‬ ‫מסתיי דע"י מיעוט וחזקה הא דנעשה פלגא‪ ,‬ולפי‬
‫זה ה"ל ספק שקול בלי חזקת איסור דהרי ע"י‬
‫‪ ‰‡¯ Â‬דלא צרי מאה רבני דחומרא זו של מאה‬ ‫החזקה הוא דנעביד אותה לפלגא וכיו דהספק שקול‬
‫נימא אנ הא פליגי אי חר דאורייתא וספק להחמיר‬
‫רבני שהעיד הכל בו )סי' רטז( והחזיק בו‬ ‫או לא‪ ,‬ויעיי' במשפטי החר לרמב" שבסו תשו'‬
‫הב"ח סי'·‪ ,‬מדבריה בעצמ מבואר שאינו מגו‬
‫החר ‪ ,‬והנושא ב' נשי עפ"י הוראות חכמי אפי'‬ ‫המיוחסות‪.‬‬
‫ליכא מאה רבני לא עבר ]על[ ]ה[חר עכ"פ‪ .‬וא"כ‬
‫הכא דאיכא ספק מתה ספק המירה ג"כ‪ ,‬א"כ לא‬ ‫]‪[È˘ÈÓÁ‰ Ûχ‰ ȯÁ‡ ‰"Ó‚¯„ ̯Á‬‬
‫צריכינ מאה רבני דלעני זה בודאי מועיל הספק‬
‫‪ Ú"ψÂ‬קצת דכל חיליה דרמב" מפסוק )ויקרא כז‪,‬‬
‫ספיקא‪.‬‬
‫כט( וכל חר אשר יחר מ האד לא יפדה‬
‫]‪[‰"Ó‚¯Á ̘ӷ ‰˘‡ ¯È˙‰Ï ‡"Ú‬‬ ‫והת מיירי מחרמו של מל או הממוני על כל‬
‫ישראל כב"ד הגדול שבירושל ‪ ,‬ועיי' מ"ש הוא ז"ל‬
‫‡‪ Í‬כל זה אי היה לנו ב' עדי שיצאה בלי קטטה‬ ‫בנימוקי תורה על פסוק זה )ש (‪ ,‬אבל כגו זה לית‬
‫ל ‪ ,‬מ"מ מי יכניס ראשו במה שהלכו בו נמושות‬
‫בינו לבינה והוא לא נת אצבע בי שיניה אבל‬ ‫ועכ"פ חזי לאצטרופי דעת הסוברי שהוא רק דרבנ‬
‫ליכא אלא עד אחד‪ ,‬על זה נוקמא אחזקת רוב נשי‬ ‫וספק להקל‪ .‬ולהאומרי נמי שספק להחמיר האיכא‬
‫דלא מרדה ולא פסקה לחיותה ממקו בעלה בלי‬ ‫דס"ל דלא החרי אלא עד סו אל החמישי ומכא‬
‫שהכה אותה או עשה לה דברי שא"א לסבול וא"כ‬ ‫ואיל אינו אלא קבלה בעלמא‪ ,‬דלא מצינו בשו‬
‫כדי ברחה‪ .‬והנה הב"ש רסי' קנ"ח החליט דע"א לא‬ ‫מקו שחזרו ונמנו על ככה להחזיק החר ‪ .‬ונראה‬
‫מהימ להתיר לבעל לישא אשה במקו חרגמ"ה‪.‬‬ ‫דתלי' בפלוגתת הפוסקי בחר לזמ ועבר הזמ ‪,‬‬
‫וראיתי מעלתו מזדנז בדבר‪ .‬והנה ר"פ יש בכור )מו‪,‬‬ ‫עיי תוס' סוגיא דבמשו היובל )ביצה ה‪ ,‬א ד"ה כל(‬
‫ב( אמרינ בתחלת עדות אשה אחמרו רבנ ובסופו‬ ‫ולה שיטה כיו שלא נמנו להתירו בפירוש הרי‬
‫הקילו להאמי ע"א עפ"י אשה ועבד‪ .‬ובתשובה‬ ‫החר במקומו‪ ,‬מ"מ לאיד דעת בטל החר וליכא‬
‫אחרת‚ בארתי העני דהנה בודאי באשת איש‬ ‫אלא קבלה ומנהג וספיקו להקל וכ דעת תוס'‬
‫החמירו יותר משארי איסורי ולא אזלינ אפי' בתר‬ ‫ורא"ש )סי' ג( ומרדכי ש )סי' תרמט( להקל דלא‬
‫רובא במי שאי לה סו כמ"ש תוס' ספ"ק דב"מ‬
‫)כ‪ ,‬ב ד"ה איסורא(‪ .‬א בשארי איסורי דליכא חומרא‬ ‫כרש"י סנהדרי נ"ט ע"ב )ד"ה לכל דבר(‪.‬‬
‫א"א הקילו משו עגונא דאתתא‪ .‬והנה מ התורה‬

‫·‪̯Á ¯˙ȉ· ÂÓÈÎÒÈ˘ ÌÈ Â¯Á‡‰ ȯ·„· ‡ˆÓ ˘ ‰Ó ‡Ó˙ÒÓ ·˙΢ ‡ 'ÈÒ Ê"‰Ú·‡ Á"· ÔÈÈÚ Ìχ ,Á"·‰ ȯ·„Ï ¯Â˜Ó ÔȈ ‡Ï ¯Â˜Ó· .‬‬

‫‪ ȷ¯˘ (‚ 'ÈÒ ‡"Á) ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‚ˆ 'ÈÒ ˙ ˘È‰ Á"·‰ ˙·¢˙· Î"Π˘"ÈÈÚ 'ÂΠ‰"Ó‚¯ Ï˘ „"· ÈÙÓ Ì‰ ÂϷȘ ÍÎ ÌÈ ·¯ ‰‡Ó ‰Ê‬‬

‫‪"ÌÈ ·¯ '˜ È"Ú Â‰Â¯È˙È ¯È˙‰Ï ÔÈ Ú Í¯Âˆ ¯Â„‰ ÈÓÎÁ ‡¯È ̇˘ ‰ ˙‰ Ì‚Â" Ï"Ê ÂÓˆÚ ‚"¯ ‰ ˙‰˘ ȇ ˙ ‡Â‰ ÌÈ ·¯ ‰‡Ó ¯˙ȉ˘ ·˙Î ÂÓˆÚ‬‬
‫‪.Ú"ˆÂ (ÊÈ Í¯Î ÛÂÒ ˙"‡ ‰‡¯) ˘¯ÂÙÓ· ̉· ·Â˙Î Í΢ ̯Á‰Ó ˙‡ÁÒ ˘ÈÂ‬‬
‫‚‪.„ˆ 'ÈÒ ‡"Á· „ÂÚ 'ÈÚ .‡˙˘‰Â ‰"„ ¯Â‡È· ˙ÙÒÂ˙Ï ‰"„ ʈ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬