Page 327 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ ק ‪‰Ù¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫לי' כ ויש לחלק בי נתחל דהני אהלויי להוחלפו‬ ‫קבלה ונדר גדול‪ ,‬וצ"ל דאינו כעי נדר שיש לו היתר‬
‫דיבמות ל"ג ע"ב הת ודאי אונס גמור הוא‚‪.‬‬ ‫בשלשה או ע"י הפרת הבעל‪ ,‬אלא שיש לו יכולת‬
‫להכניס הדבר זה בכלל כריתות ברית התורה‬
‫]‪[Ìȯ˘ÎÏ ‡˘ ‰Ï ˙ÂÏÂÒ٠¯‰Ê‰ ‡Ï‬‬ ‫שהשביע מרע"ה את ישראל ע"ד המקו ועל דעתו‬
‫שאי לו היתר‪ ,‬וה"נ איהו אמר שקרובותיה של זו‬
‫‪ ‰ ‰Â‬טר אבוא למסקנת הר" אבאר מ"ש תוס'‬ ‫ה עליו בכלל שבועת ברית עריות שבתורה וכדומה‪,‬‬
‫והארכתי בזה במקו אחר· ואי כא מקומו‪ .‬ועכ"פ‬
‫והרשב"א בש הר"א דלא הוזהרו הפסולות‬ ‫פשוט להר" ולכל הפוסקי דשוי' אנפשה חד"א לא‬
‫להנשא לכשרות‪ .‬והנה דברי ר"א כפשוט כמבואר‬ ‫בעי לא רגלי לדבר ולא שו סברא ולא כמו‬
‫מלשונו של חי' הרשב"א והוא דס"ל הא דקיי"ל‬ ‫שהארי מעלתו ומשו"ה הוקשה להר" ודבריו של‬
‫ביבמות פ"ד ע"ב לא יקחו כל היכי דהוא מוזהר היא‬
‫נמי מוזהרת הכל לפי מה שמביאתו לאיסור ולא‬ ‫מעלתו אפסקי מהראי' יבואו לפנינו אי"ה‪.‬‬
‫משו לפני עוור לחוד‪ ,‬אלא כ הוא הדי שע"י‬
‫שמביאתו לאיסור היא מוזהרת‪ ,‬והרי זה כמו לא‬ ‫]‪['ÂΠÌÈÓÎÁ „È· ÁÎ ˘È‬‬
‫תשי אחד הלוה ואחד המלוה‪ ,‬ומ"מ אי לאו משו‬
‫מלוה אי הלוה מוזהר כמ"ש תוס' ב"מ ע' ע"א ד"ה‬ ‫‪ ‰ÏÁ˙·Â‬כתב הר" דיש כח ביד חכמי וכו' ושוב‬
‫מעות וכו' יע"ש וה"נ דכוותיה‪ .‬וא"כ הכא שהיא‬
‫עשתה את שלה ואומרת לו טמאה אני והדי הוא‬ ‫הקשה על זה קו ועשה שאני ובאמת זה‬
‫שא"צ להאמינה ומותרת לו שוב אי עליה עו אשר‬ ‫תליא בגרסאות במס' יבמות כמ"ש בחי' רשב"א‬
‫חטא‪ ,‬זה היה כוונת הר"א ולזה נתכוי רשב"א‬ ‫וע"ש ביבמות צ' ע"ב ובתוס' נזיר מ"ג ע"ב ד"ה‬
‫בחידושיו‪ .‬אלא תינח למ"ד לא הוזהרו כשרות‬ ‫והחי וכו' בסו הדבור ובחי' רשב"א דיבמות ש ‪.‬‬
‫להנשא לפסולות רק הכא דכתיב לא יקחו י"ל דהיא‬ ‫שוב כתב )די"א( ]די"ל[ אפקועינהו רבנ לקידושי ‪,‬‬
‫אינה מוזהרת אלא משו לתא דבעל וכ הוא האמת‬ ‫והקשה ע"ז נבעלה לפסול מא"ל דלא תהי' נאמנת‬
‫לדינא‪ ,‬אבל עכ"פ למ"ד הת )פה‪ ,‬א( דבעלמא נמי‬ ‫ואינה במשמע עכ"ל‪ .‬וכוונתו במ"ש ואינו במשמע‬
‫הוזהרו הכשרות להנשא לפסולות‪ ,‬א"כ הכא האשה‬ ‫היינו מדאמרי' לקמ הנהו אהלויי נכרי וכו' והוה‬
‫מעצמה מוזהרת ותיקשי אה מ"ד ממשנה אחרונה‪.‬‬ ‫ס"ל להר" דס"ל להי"מ דהאי עובדא ברצו‬
‫ולזה י"ל דה מ"ד ס"ל כה לישני ביבמות‪ ,‬ב"ד‬ ‫ולישראל הוה והא דנתחל לה בעל כי היכי דחייבת‬
‫מתני לעקור דבר מה"ת אפי' בקו ועשה למגדר‬ ‫חטאת ה"נ לא מקרי אונס לגבי בעל אבל נבעלה‬
‫מילתא‪ .‬ועדיי לא הועיל הר"א אלא בפיסול כהונה‬ ‫אפי' באונס לפסול פסולה לכהונה‪ ,‬אבל הר" כתב‬
‫שיי היא לא מוזהרת אלא משו לתא דידיה‪ ,‬א‬ ‫דלא משמע כ כמ"ש הוא לקמ דנתחל בעל בבעל‬
‫בישראל ברצו דהיא אסורה משו סוטה משו‬ ‫מיחשב אונס ומותרת לישראל וע"כ עובדא דאהלוי'‬
‫איסורא דגופה‪ ,‬לא שיי תי' הר"א למ"ד אי כח ביד‬ ‫לכה הוה ואפ"ה שרי למשנה אחרונה ולא משו‬
‫חכמי לעקור בקו ועשה‪ ,‬לזה י"ל אפקועינהו רבנ‬ ‫הפקעת קידושי ובאמת יש בזה חידוש די‬
‫לקידושי ‪ .‬נמצא ג' תירוצי צריכי להדדי‪ .‬וכ‬ ‫דבאומרת מותר לא הוה מעלה מעל בה' ועובדא‬
‫ראיתי בחי' ריטב"א לנדרי דמערבב ומבלבל הני ג'‬ ‫כעי אסתר מותרת אפי' לכתחלה להבעל לו ומ"מ‬
‫סברות הנ"ל ואי מוב לדבריו א לא כאשר‬ ‫מקרי מעל' מעל באישה והו"ל מזיד לגבי אשה‬
‫פירשתי‪ ,‬ואי אותו ספר פה במחיצתי לולי כ הייתי‬ ‫ואסורה לו ובנתחל הוה היפו חייבת חטאת לגבוה‬
‫ואונס לגבי בעלה מ"מ הוה ס"ל להר" דאות‬
‫מעתיק לשונו כי איננו בנמצא„‪.‬‬ ‫המפורשי לא ס"ל הכי וע"כ כ' הר" דלא משמע‬

‫ˆ· ‪„"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ Â È·¯ ȯ·„·Â ‰Ò 'ÈÒ ‡"Á („ÓÏÓ) ˜„ˆ ËÙ˘Ó ˙"¢ ,Ù 'ÈÒ ÔÒ‡· È"¯‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .Âȯ·„· Ì˘ Ó"‰Ú˘‰ ˙ ·‰ÎÂ‬‬

‫‪.‰Ù˜ 'ÈÒ‬‬
‫·‪.‰Ù˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁÂ Ú ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ‡˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫‚‪.Áˆ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰Ê· „ÂÚ ‰‡¯Â .‬‬
‫„‪‡Ï .‡¯ÂÒȇ ‡ÎÈÏ ÈÓ ‰„È„Ï ,‰ÈÏ ‡¯Ò˙Ó ‡Ï ‰Ï ÔÓÈ‰Ó ‡Ï È΄ Ô È¯Ó‡„ ‡˙˘‰Â :ÍÏ È ‡ ‰‡ÓË ‰"„· Ì˘ ‡"·Ëȯ‰Ï ÒÁÂÈÓ‰ Ï"Ê .‬‬

‫‪,ÔÈ˘Â„˜· ‡˙ȇ„Î Íη ¯‰Ê‰˘ ‡Â‰ Ô¯‰‡ È ·Â ‰ ‰ÎÏ ‡˘ ÈÏ ‡Ï˘ ÏÂÒÙ Ô‰ÎÏ ‡È¯˙˘Ó„ ‰¯‰Ê‰ ‡Ï˘ ‰Ò ‡ ˘ ԉΠ˙˘‡· ‡ÈÚ·Ó‬‬

‫‡‪‡˙È¢„ ¯ÓÈÓÏ ÔÏ ‰Â‰Â ‰Ó¯˙· ‡¯ÈÒ‡ ȇ„ ‰ ÂÊ„ ‚"Ú‡„ ,‰· ‡Èȯ˙˘Ó ‡ ÓÈ‰Ó ‡Ï„ ‡¯Ó‚· Ô È¯Ó‡„ ‰Ó¯˙· ‰ÏÈ·‰Ï ÂÏÈÙ‡ ‡Ï‬‬