Page 331 - 5
P. 331
ËÙ¯ ¯ÙÂÒ סימ קא Ì˙Á
להתירה כמו בחרשת לקמ ל"ו ע"א אלו דברי זו צדקה כמבואר בר" נדרי ח' ע"א ד"ה עליו
ראב"ד ורשב"א .ואמנ מייתי ש הריטב"א הקשה להשכי וכו' ,וחל אפי' על דבר שאי בו ממש כמו
אשיטת תר"י דתאומ פתחה סתו במגו משארסתני אשנה פרק זה וכמו קבלת תענית וחל אפי' במחשבה
נאנסתי ,ותי' לא בעי' למפסלא נפשה מכהונה ומוכת כמו צדקה .ויעיי מ"ש ש" י"ד סי' רי"ג סק"ז ש
ע לא שכיח .והנה לראב"ד ורשב"א קשה דתאומ רמז לעיי סי' רנ"ח סעי י"ג וש סעי' י"ג ברמ"א
שפתחה סתו במגו דשתקה ,אע"כ רשב"א לטעמי' א חשב וכו' אלא דא אמר כופי לקיי עכ"ל.
דאפי' עדי לא יועילו ,מכ"ש מיגו ,הא אנ לדיד כתבתי על גליו ש"ע שלי וז"ל לשו זה צ"ע פשיטא
בלא"ה אי חוששי' לדבריו רק איהו שוי' אנפשי' שא אי אנו יודעי מחשבתו א"א לכופו ,וא הוא
חד"א ומה יועיל מגו ,אמנ הריטב"א שהקשה הגיד לנו שככה חישב פשיטא שכופי לקיי ,
תאומ במגו ונדחק לתר ,ש"מ ס"ל אפי' נגד מגו ובמרדכי ש כתב דלהכי אמרי' אמירה לגבוה
לא נעשה חד"א ומכ"ש נגד עדי „ ,וצ"ל כיו כמסירה להדיוט ולא אמרינ מחשבה לגבוה משו
דידעינ עפ"י עדי דשקורי' משקר לא שיי בזה דמיירי מכפיות ב"ד ,וזה לא שיי במחשב' דהרי לא
קבלה שקיבל על עצמו במאסר התורה ושבועת הר נדע מחשבתו עד שיאמר לנו ע"ש ובד"מ אות ג'
סיני שהרי שקר ענה ,וקבלה של תוספות ופרישות ע"ש .וא"כ לשו רמ"א מגומג וכצ"ל וא"צ אמירה
נמי לא שיי הכא ,ע"כ כי הדר ביה ורוצה לקיימה אלא א אמר לנו שכבר חישב כופי אותו לקיי
אי אנו אחראי לו והארכתי בזה יע כי הוא מפתח
כנלע"ד נכו עכ"ל על הגליו ש ·.
גדול בעני זה.
]˜·[·Ï· ‰Ï
][ÍÏ È ‡ ‰‡ÓË ˙¯Ó‡‰
ÔÈ„·Âכל קבלת דבר מצוה אפי' אי בו ממש כגו
‰ ‰Âבאומרת טמאה אני ל למשנה אחרונה
אשכי אשנה פרק זה אהא בתענית למחר
דכופי אותה ומשמשתו עי' חי' רשב"א ואפי' קבלה בלב מהני א הסכי בהסכמה גמורה
שלהי נדרי וביותר בחי' ריטב"א ש ב' טעמי ,א' ולא ע"מ להוציא בפיו אלא שיהיה סגי לו במחשבה
דרוב שקורי משקרא שא"א לה לצאת מבעלה והיא הרי נדר גדול נדר לאלקי ישראל ,אלא שיש לו היתר
נתנה עיניה באחר ע"כ עשתה תחבולה זאת ,וכ"כ ע"י שאלה ,אמנ כ"ז במקבל עליו תוספות לצו
רא"ש פ"ב דיבמות )סי' ח( ,וסברא זו שיי ג בבעל ביו פלוני ,אכ א מקבל עליו אחד מאיסורי תורה
אחר תקנת רגמ"ה שלא לגרש בע"כ ,וכ"כ להדי' כגו שאומר שראה אשתו זינתה ואסורה עליו
רשב"א בתשובה סי' אל רל"ז במקו שגזר המל באיסור סוטה ,הרי קיבל עליו דבר זה בשבועת הר
שלא לגרש בע"כ א לא עפ"י רשות ב"ד ,וכתב סיני שאי לה היתר בשאלה ובזה יובנו דברי מג"א
רשב"א כיו דלא מצי לגרש בע"כ וכ"ז שהיא אגידה
בי' לא יהבי לי' אחרינא ,א"כ עיניו נת באחרת ויש סי' תקנ"א סק"ז וק"ל‚.
לנו לגדור גדר בפני הפריצי שלא לזלזל בבנות
ישראל ,אע"ג דהת היה רגלי לדבר שהבעל ]˘[‚ÈÓ Ì˜ӷ ÌÈ„Ú „‚ Î ‰È˘Ù ‡ ‡ÈÈÂ
משקר ,מ"מ משמע מרשב"א ש דבלאה"נ דינא הכי
‰ ‰Âהרשב"א בתשובה )ח"ג סי' רנ"ג( הובא בי"ד
ע"ש.
ססי' א' דאפי' עדי מכחישי מ"מ הוא נאמ
ÌÚËÂאחר ברשב"א וריטב"א דהיא אינה נאמנת על עצמו יותר ולכ"ע שרי ולדידיה אסור ,ובמ"ל
פ"ט מאישות הל' ט"ו חתר למצוא חולקי עליו.
]לומר[ טמאה אני ל משו דיש כח ביד והנה בכתובות בסוגיא דפתח פתוח בש"מ דמייתי
חכמי לעקור דבר מה"ת אפי' בקו ועשה למיגדר שיטת תר"י דהיא נאמנת לומר משארסתני נאנסתי,
מילתא .ולפ"ז משמע דלגבי דידיה לא שיי הא. כ' רשב"א ושכ"כ ראב"ד דלא נאסרה אלא באומרת
וראיתי דבר חידוש בתשו' מהר"מ מר"ב שבמרדכי לא נבעלתי ,אבל בשותקת אנ טענינ עבורה
בההג"ה פ"ג דקדושי סו סי' תקמ"ו דמשו"ה לא
·.‚Ó¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ· ÏÈÚÏ Ì‚ ÔÎ ‡ˆÓ  .
‚.Ì˘ „¯˘ ˘Â·Ï 'ÈÚ Ê"˜Ò ·Ò˜˙ 'ÈÒ ‡"‚ÓÏ Â˙ ÂÂÎ ‰‡¯ .
„.(ԇΠ͢Ӊ·˘ ˙ÙÒÂ˙‰ ‡ÏÏ) .‡È‰‰·Â ‰"„ ˜ 'ÈÒ ‡ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ Î"Π.
