Page 335 - 5
P. 335
Ì˙Áסימ קב ‚ˆ¯ ¯ÙÂÒ
Ó"ÓÂנ"ל ראיה להרמב" מאגדה פ' אי עומדי מנחות קמ"ל דסגי לה במנחה אחת ,ונהי דאנ לא
קי"ל כהני רבנ דדרשי זאת למעוטי כנ"ל ולהלכתא
)לא ,ב( שאמרה חנה א ראה וא לא תראה לק"מ ק' תוס' דלדיד איצטרי שפיר קנאות על ב'
אל ואסתתר בפני אלקנה בעלי ,ומקשי העול מי סתירות זא"ז דסגי בקרב אחד וכדפסק הרמב" פ"ד
ישמע לה לעבור על איסור יחוד אשת איש שהוא מ מסוטה )הט"ז( ,מ"מ מהנהו רבנ נשמע לאינ רבנ
התורה ,אמנ להרמב" ניחא שתסתתר ע תרי או דכי היכי דלדידהו סתירה ע ב' הוי סתירה הה"נ
אפי' תלתא כשרי ,דמדי יחוד מותר ,ומ"מ תעשה לאינ דבהא לא פליגי וכיו דדיעה זו דמשקי על
היא באופ שיקפיד אלקנה ויקנא לה מה וישקה סתירת ב' ב"א נמצא בש"ס בבלי ולא משכחת בש"ס
אותה ונקתה זרע ודברי רמב" מוכרחי ‚. דיל דיעה מתנגדת פסקינ כוותיה.
‰ ‰Âעל פסק זה תמה החכ המקשה א"כ ) [Ì‚‰] (̇‰אמנ לפמ"ש משנה למל בטע
משכחת לי' ספק סוטה ברשות הרבי פלוגתא זו בירושלמי דלמ"ד אי
ואפילו ע כמה אנשי והלכה רווחת ספק טומאה קנאה וסתירה אלא כשעברה על איסור יחוד אשת
ברה"ר טהור מסוטה גמרינ לה .ולכאורה לפו איש א"כ אי משקי אותה על ב' ב"א דמותר ליחד
רהיטא י"ל דהא מלתא בפלוגתא שנוי' דאיכא ע ב' ואיד מ"ד ס"ל דברצונו וקפידא דבעל תלי'
דמייתי לה מפסח שהציבור עושי פסח בטומאה ואעפ"י שנסתר' בהיתר משקי' כיו שקינא לה והיא
ועוד אי נשאלי לרבי וכמ"ש תוס' בסוטה כ"ח עברה על קפידא דיליה ,וא"כ לפ"ז בתרי ופריצי
ע"ב )ד"ה מכא ( בש הירושלמי וא"כ י"ל דמא דאסור' להתיחד מ הדי ·* בזה לא פליגי דמשקי'
דס"ל דסתירה ע ב' ב"א משקי עליה איהו לא אותה ,והנה מסתימת רמב" וטור משמע אפילו
מפיק ספק טומאה מסוטה רק מחד מהנ ילפותות מתרי וכשירי משקי וכמ"ד משו קפידא דבעל
הנ"ל ,וא על גב דסתמא דתלמודא נקט סוטה וכדפסק נמי אפי' מאביה ובניה משקי אע"ג דליכא
בדוכתא טובא היינו משו שהוא הילפותא פשיטא איסור יחוד ומזה לא מייתי ראיה מסוגי' דכריתות
אבל לעול אפשר דלדינא אתי' מפסח או משו וסוטה הנ"ל דעכ"פ מיושב ק' תוס' די"ל למ"ד זאת
דאי נשאלי לרבי אלא דבכל זאת לא עלתה למעוטי קאי קנאות לנסתר' ע תרי ופריצי דתיתי
ארוכה לפסק הרמב" דאיהו מייתי לי' בר"פ ט"ז מנחה אחת אבל תרי וכשירי אפשר דאי משקי כלל
מאבות הטומאה דילי מסוטה וע"ש בהשגות ואי שו ראיה לדינא לרמב" עפ"י הירושלמי הנ"ל
הראב"ד ואיהו פסק דמשקי על סתירת ב' בני אד .
ותו קשיא לאיד מ"ד נמי די"ל אי משקי על וצד תמה במקומו עומד על הרב"י.
סתירת ב' ב"א נמי לא ניחא למיל מסוטה דהא
עכ"פ בתרי ופריצי כ"ע לא פליגי דמשקי וא"כ ‰ÊÏאני אומר בספרו הב"י הא לא הביא כלל
מצינו רה"ר בסוטה להחמיר ,ומהתימא דבירושלמי
פ"ק דסוטה מייתי מתחלה די דמשקי על ב' ב"א מהירושלמי ,ואפשר דלא היה אז לפניו אותו
ובשורה שניה מייתי ספק טומאה ברה"ר אתי' הסוגי' שבירושלמי ולא עלה על דעתו סברת המשנה
מסוטה ולא הרגיש פני משה בקו' זו כלל בסתירה למל לחלק בי כשרי לפריצי ושפיר מייתי
מסוגיות דכריתות וסוטה ,ובספרו כ"מ דמייתי
שבשתי שורות זו אחר זו. מהירושלמי הא לא מייתי כלל סוגי' דסוטה רק הא
דכריתות וכבר הא כתבתי דלא מייתי לה אלא
‰ ‰Âלתר קושיא זו להסביר דברי מעלתו לאלופי מינה דמייתי על ב' קרב א' ונמצא דברי
מהר"י קארו בשתי ספריו מכווני במקומו .וא אולי
ולהכריח אארי קצת לבאר דברי רשב"א הרב"י לא כיוו לזה מ"מ האלקי אנה לידו
בחי' נדה ה' ע"ב דמוקי ש הש"ס בשחברותיה להמתיק בלשו קולמסו שיהי' אותו הצדיק ניצל
נושאות אותה במטה והקשו ש הראשוני א"כ היא מאותו השגיאה כי כ אורחות נות התורה ית"ש ע
וחברותיה ה"ל תלתא וספק טומאה ברה"ר טהור כל עוסקי תורתו לשמה להכחיד תחת לשו קולמס
יעיי"ש ממ"ש תוס' ריש נדה ובסוטה כ"ח ע"ב. והצלה משגיאותינו וא יתורצו בדוחק עכ"פ לא
ואמנ הרשב"א ש בנדה ד הנ"ל כתב בש י"מ תצא תקלה מתחת יד וכ כתב בתומי סי' כ"ה.
דאפי' מאה נשי לא הוי רה"ר דדוקא גברי בעי דומי'
·* 'ÈÒ ˘Ï¢Ӊ ËÂÁ· È"‡¯‚‰ ˙·Â˘˙ 'ÈÚ .‚"‰ ‡"Ù ‰ËÂÒ 'ω Ó"ÏÓ· ‰‡¯ ÔΠ.‰¯Â˙‰ ÔÓ ¯ÂÒ‡ ÌȈ¯٠‰ÓÎ ÌÚ „ÂÁÈ„ ¯‡Â·Ó .
‡.ÂÙÂÒ· „Ó 'ÈÒ Ú"‰‡ ‰ÈÓÁ ȯ·„ ˙"¢·Â ‚ ˙Â
‚.ˆ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ Î"˘Ó ‰‡¯ .
