Page 339 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ קד ‪ʈ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ ˘"Ó‬על הלח"מ פ"ט משגגות )ה"ד( הוא דבר‬ ‫אומרי לא מת וניסת לאחד מעדיה שאומר לא מת‬
‫שהוא נהרג והיא פטורה לפע"ד בטוענת ברי לי כיו‬
‫מפורס לשגיאה מלח"מ„ ומכל מקו‬ ‫דיש לה כת עדי המסייעי ולא משו סיוע שלה‬
‫אלא משו דאיכא ספק בלא"ה מכח ב' עדי מה‬
‫בחידושי הארכתי עפ"י הירושלמי ואי פנאי להארי‬ ‫ית ומה יוסי דברי הבועל הזה אבל הכא דה ה‬
‫המכחישי זה את זה אוקמינ אחזקה ותלקה‬
‫ולהעתיק והי' זה שלו לו ולתורתו ולכל אשר אתו‪.‬‬
‫‪.˙"˘„ "‰Â‡ „"Ή‬‬ ‫כנלפע"ד נכו בעזה"י‪.‬‬

‫‪.˜"ÙÏ Ë"Ù˜˙ ÔÂÊÁ ˜"˘Ú ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪„˜ ÔÓÈÒ‬‬
‫]·‪[˘„ÂÁ ·"È Â˙È·· ‰È‰ ‡Ï˘ ÏÚ‬‬

‫מטרסדור ‪ ,‬ונתאר העני עד שבי כ ילדה הב‬ ‫˘‪˜"˜„·‡ È" ÌÁ Ó 'Â‰Ó ‡ÏÙÂÓ‰ ˜È˙‰ ·¯‰Ï ÌÂÏ‬‬
‫הזה ביה"כ תקנ"ח‪ ,‬והיות שנת תקנ"ז מעוברת א"כ‬ ‫‡‪.‡"ÚÈ Ë‡‰Ë‬‬
‫מחשו שנסע מש עד יה"כ הוא יב"ח ונתברר שלא‬
‫נתעברה ממנו‪ ,‬ויצא פס"ד שמחויב לגרש מדינא‬ ‫‪ ·˙ÎÓ‬הגיעני ואחר החקירה מפלוני ההוא אמר‬
‫ואסור במינקת חבירו וגירש ש והוצרכו לחזור לו‬
‫כל מלבושיו וכל מה שהיה ביד ממנו‪ .‬ואי ספק לו‬ ‫עובדא הכי הוה אחרי שנתקשר בקשר‬
‫שכל המכתבי בעני זה ימצאו עדיי ביד הרב‬ ‫שידוכי כמעט נסע מגליל שאמידיע בחשו שנת‬
‫מהר"מ דק"ק קאנישא אלו דברי פלמוני המדבר‪.‬‬ ‫תקנ"ז לפ"ק ובא לגלילותינו פה ונתעכב עד אחר‬
‫פסח וחזר לש כי נקרוא על יו חתונתו שהי' מיועד‬
‫]‪[ÂÈ·‡ ÈÓ ÌÈÚ„ÂÈ Ôȇ˘ „ÏÂ‬‬ ‫ליו ל"ג לעומר‪ .‬ויהי בבואו שמה שמע מתלחשי‬
‫כי המשודכת נתעברה ע"כ רצה לברוח‪ ,‬ומשהרגישו‬
‫‪ ‰ ‰Â‬מעלתו סמו לקאנישא יכול לברר הדברי‬ ‫בו עשו לו כמה כפיות ונגישות בעלילות דברי עד‬
‫שלבסו עמד למשפט לפני השטולריכטער ואיו לו‬
‫אצל הרב הנ"ל וא כני הדברי כאשר אמר‬ ‫במכות‪ ,‬וג כבר עמדו לפניו השוטרי ומקל ורצועה‬
‫הבע"ד הנ"ל א"כ הב הזה הוא שתוקי‪ ,‬וראוי הוא‬ ‫ביד עד שעמד וקידש‪ .‬והרב הזק מה' יחיאל הרש‬
‫שיחתו עצמו ב אברה ולקרותו כ לתורה‪ ,‬א‬ ‫ז"ל שהיה רב הגליל היה ש וסילק ידו מסידור‬
‫באשר החזיק עצמו בזה הש ב שמ"צ אי הפסד‬ ‫הקידושי ההמה ומ" אחד סידר קידושי ‪ ,‬והרב‬
‫א יוכתב כ בכתובה ובגט כאשר החזיק עצמו ומי‬ ‫הזק הנ"ל נסע לו למקומו ולא רצה להשאר ש‬
‫יודע לאיזה שמ" נתכוו וטובא איכא בעלמא‪,‬‬
‫ומרובא דעלמא שאינ לא כהני ולא לוי ‪ ,‬ואי‬ ‫במקו משפט המעוות‪.‬‬
‫להחזיק עצמו בלוי כלל וכי יוליד בני ובני בני‬
‫פטרי רחמי כול חייבי בפדיו בכורי ‪ ,‬וא הוא‬ ‫‪ ȉÈÂ‬ימי לא כבירי מצא ידו לברוח וברח לו‬

‫עדי לא נפדה מחויב לפדות עצמו‪.‬‬ ‫ורדפוהו והשיגוהו בק"ק קאנישא וש עמדו‬
‫על ימינו הרב הזק מה' חיי ז"ל שהי' אב"ד‬
‫‡‪ Ì Ó‬א אי אפשר לברר הדבר אצל הרב מהנ"ל‬ ‫בקאנישא וחתנו הרב מהו' מאיר סאנטא שהוא עתה‬
‫רב בקאנישא ועכבוהו שמה אצל עד יצא כנוגה‬
‫וג עדי כשרי דאורייתא לא ימצאו‬ ‫צדק המשפט‪ ,‬ושלחוהו לפני הגאו דק"ק אוב יש‬
‫והגאו מהו' ירמי' זצ"ל שהי' אז אב"ד בק"ק‬

‫„‪‰Â‰„ ¯ÂËÙ ˘ÈÁÎÓ ‡Â‰Â ‰Ù¯Á ‰ÁÙ˘ ÏÚ ‡·˘ ÂÏ Â¯Ó‡ ÌÈ„Ú Ì‡ ,·˙΢ „"‰ ˙‚‚˘Ó Ë"Ù Ó"¯ ÔÈÈÚ :‚Ï ˙‡ ËΘ ‰ÂˆÓ Á" Ó‰ Ï"Ê .‬‬
‫‪˙Âȯډ Ïη ‡‰ ‰Ê ÌÚË ‰ÈÏ ‰ÓÏ Ó"¯‰ ÏÚ ‰Ó˙˘ ,¯·Î ‰"„· ‰ ˘Ó ÌÁÏ ÔÈÈÚ 'ÂΠ·ÈÈÁ  ȇ È˙‡È· È˙¯Ó‚ ‡Ï ¯Ó‡Π‰ÈÏ‬‬
‫‪Â˙¯Â˙ „·Π˙ÏÈÁÓ·Â .ı¯È˙˘ ‰Ó ˘"Ú ,ÂÓˆÚ Ì"·Ó¯‰ ˜ÒÙ Ô΢ „ÈÊÓ ‡Ï‡ ‚‚¢ È˙ÏÚ· ‡Ï ¯ÓÂÏ ÏÂÎÈ ‰‡¯Ú‰ ÏÚ ·ÈÈÁ„ Û‡ ,ÔÎ ÔÈ„‰‬‬
‫‪,‡È ˙Â˙ȯΠÒ"˘· ˘"ÈÈÚ ËÂ˘Ù ‰Ê È˙Èȉ „ÈÊÓ ÏÏÎ ÍÈÈ˘ ‡Ï ‚‚¢Π„ÈÊÓ ÏÚ ·ÈÈÁ ‰Ù¯Á ‰ÁÙ˘·„ ,Âχ Ìȯ·„ ÂÒÂÓϘ ‰ËÏÙ ‰˘Â„˜‰‬‬

‫‪.Á" Ó‰ Ï"ÎÚ Ì˘ ‡˜ÒÈÙ‰ ÏÎ ÏÚ ÒÂÓϘ ¯È·Ú‰Ï ÍȯˆÂ ,‡"Ú‬‬