Page 341 - 5
P. 341
ˈ¯ ¯ÙÂÒ סימ קד Ì˙Á
מוזהרת וא"כ א"א לפרש דברי תוס' חגיגה כשיטת אפי' לאמבטי ,מכ"ש שיש לנו לתלות בהס"ד
ר"א שלהי נדרי . בנאנסה דעכ"פ שכיח טפי מאמבטי וכיו דלא
נחשדה י"ל ג ר' יהושע מאמי לה להתירה לכה"ג
]¯‡[‡ ,‚È ˙·Â˙Î - ˙¯·„Ó ‰Â דלא נחשדה למיעבד איסורא ,משו"ה הקשו תוס'
ממעוברת דאע"ג דאיכא למיתלי בנאנסה ואפ"ה לא
Î"ÚÂכוונת כפשוטו ,דהואיל ולא אמרה אלא האמי לה ר' יהושע ומ"ש דמאמיני לבתולה
שעיברה לכה"ג ,ועל זה תירצו תוס' דראוה מעוברת
עובר זה מפלוני כה נמצא שלא העידה על לא באתה למיעבד אסורא משא"כ בתולה לכה"ג
עצמה כלו ,נהי דלדינא ס"ל לר"ג ור"א שהיא
עצמה מותרת להנשא לכה ,מ"מ ס"ל לר' יהושע דקרינ בתולה מעמיו יקח.
כיו שעיקר עדותה ששמענו מפיה לא היה על עצמה
אלא על העובר ,נמצא שהיא עצמה לא עבדא אסורא ‰ ‰Âא תירו זה כפשוטו ויהי' כוונת תוס'
לא מהימנה בעדות זו כ צרי לפרש דברי תוס'.
ולפ"ז ג למסקנא דהתוס' צריכי לומר בראוה כשיטת רבנו אליעזר דמייתי תוס' סו נדרי
מדברת שעיקר עדותה על עצמה ואפ"ה לא מהימנא )צ ,ב( ,ולפ"ז נוכל למסקנת תוס' יוצדק תי' זה ג
ר' יהושע היינו טעמא משו שנסתרה ברצו אראוה מדברת דנהי דתוס' לא הקשו ממדברת מטע
ונחשדת על איסור שוב לא מהמנינ והשתא אי נימא הנ"ל מ"מ למסקנת תוס' אי טע הנ"ל אמת ונימא
דהרמב" נמי ס"ל כשיטה זו כמ"ש ונימא כל מה אע"ג דכבר עשתה איסור במה שנבעלה ברצו מ"מ
דמחמיר ר' יהושע אפי' בדיעבד מחמירי אנו אליבא בבתולה לכה"ג דהיא עבדה איסורא מהימנת וכל
דר"ג ור"א לכתחלה מיהת ,ומשו"ה הצרי הרמב"
כיוצא בזה.
חליצה לאשתו וכנ"ל.
][˙È·¯· ÌÈÓÂ˙È ˙ÂÚÓ
‡" Îנימא נמי הא דהתירה בתרומה ובניה ועבדי
‡ ‡Ïשזה הוא דבר שא"א לשמוע ,שהרי התוס'
שלה דאורייתא היינו היכי דאיכא למימר
שנאנסה אבל נבעלה ברצו לא ולא משמע כ שלהי נדרי הקשו על רבנו אליעזר מש"ס
במשנה ס"פ אלמנה מכה שפתה בת ישראל מרצונה ערו יבמות פ"ד ע"ב ומדברי חי' רשב"א ש למדנו
ואפ"ה ילדה תאכל בתרומה ,וי"ל זה„ .והיותר קשה כוונת רבנו אליעזר כמ"ש תוס' פרק איזהו נש )ע,
א"כ בכתובות י"ג ע"א דמקשה ש"ס תרתי למה לי א ד"ה מעות( גבי לא תשי להזהיר הלוה ג"כ,
מדברת ומעוברת וכו' הניחא למא דמכשיר בה וכו' דמשו"ה מותר להלות מעות יתומי ברבית משו
לימא משו"ה צריכא תרתי דאי מדברת ה"א בהא דכיו דליכא איסור על המלוה ממילא תו ליכא
קאמר ר' יהושע משו דעבד' איסורא שנסתרה איסור על הלוה ,דליכא איסור עליו מעיקרא אלא
מרצונה ואי אשמעי' מעוברת ה"א בהא קאמר ר"ג משו דעביד מלוה איסור על ידו ,והיינו מדאפקיה
רחמנא בלשו תשי ותשו כל דליתי' בתשי ליתי'
וצ"ע קצת להתוס' חגיגה הנ"ל. בתשו .וה"נ דכוותיה מדאפקיה רחמנא יקח יקיח
כל היכא דהוא מוזהר ג היא מוזהרת ולוקה ,אבל
‡" י"ל דעת הרמב" דס"ל בודאי היכי דהיא באה הכא שלהי נדרי דהיא עבדה דילה שאמרה טמאה
אני ל אל תגע בי ,והוא אינו מוזהר כי חכמי
לפנינו ואנו דני עליה מכשירי אותה לתרומה התירו לו ואפי' יהיה קמי שמיא גליא דטמאה לו,
ועבדיה ושפחותיה ומתירי אותה להנשא לכהונה מ"מ אי לו עו אשר חטא כי יש כח ביד חכמי ,
ואת בתה ובנה עומד ומשמש ע"ג מזבח א תנשא א"כ ממילא שוב היא אינה מוזהרת זו היא כוונת חי'
לכה אח"כ ותלד ממנו ב וא תנשא לזה הבועל רשב"א לכל מעיי וצדקו דברי ר"א .והשואל בנב"י
יוצאת בלא חליצה כי כל זה בכלל המכשיר בה )מהדו"ת אה"ע סי' כג( נשתבש בזה ונמש אחריו
מכשיר בבתה א על מה שלא היינו דני בשעה בתשובתו והל לו בדר למרחוק והאמת כאשר
שהיינו מכשירי' בה אינו בכלל היתר משו הכי א כתבתי .וא"כ בראוה מעוברת שא אומרת לפסול
הבועל נשא אשה אחרת ואי לו ממנה ב ואח"כ נבעלתי היו שומעי לה לפסול עצמה ,הרי היא
נבוא לדי על אותה האשה לא תועיל ברי של זו
האשה על אשה זו לפוטרה בלא חליצה.
„.Ë 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ ‰‡¯ .
