Page 346 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫„˘‬

‫‪ ‰Ó‬שהרגיש מעלתו מדברי רש"י דקידושי הואיל‬ ‫על כרח ‪ ,‬אלא שאי אנו מאמיני ל ‪ ,‬ועתה א‬
‫אתה יודע בעצמ שבאמת זינתה ממש ושכבו זע"ז‬
‫ולא הכחשתו‪ ,‬יפה הרגיש וכבר כתב כ בתשו'‬ ‫כדר המנאפי ולא בדר כיעור בעלמא‪ ,‬אתה תחוש‬
‫רשב"א הנ"ל וכבר הרגיש בזה פני יהושע ועיי‬ ‫לעצמ ותתבטל מעונה האמורה בתורה‪ ,‬ומעתה‬
‫בש" סי' כ"ז סקי"ד‪ .‬ג מ"ש מתוס' סוטה )ג‪ ,‬ב ד"ה‬ ‫נשאלה את פיה א היא תתרצה בכ אזי ילבינו‬
‫ת"ל( יפה כיו ורמזו בתשובה הנ"ל והואיל ואי‬ ‫ראש בכ שהוא ית שאר כסות והיא תמחול‬
‫עונתה‪ ,‬וא ימות נוטלת כתובתה ככשרה בנשי ‪.‬‬
‫ענינו להא דיד לא רציתי להארי בזה‚‪.‬‬
‫‪ ͇Â‬אמנ א לא תתרצה להשאר כ לעול ותאמר‬
‫‪ ˘"Ó‬מעני פרעו כתובות נשי מטע שינוי מטבע‬
‫נוח לה להתגרש מלמחול עונה שלה‪ ,‬אומרי‬
‫יעיי בית שמואל סי' ס"ו סס"ק ט"ו לעני א‬ ‫לו הוי יודע כי גירושי הללו ה כמו גירושי בע"כ‪,‬‬
‫הוסיפו על המטבע ובסי' ק' סס"ק כ"ג א נפחתה‬ ‫כי מפני ביטול עונה מוכרחת לקבל גט מפני צערא‬
‫מטבע מ"מ פשוט הוא שכל דבריה היכי דלא תיקו‬ ‫דגופה‪ ,‬ע"כ או תתנהג עמה באישות ותודה על‬
‫המלכות האי יפרעו החובות אבל הא מלכותא‬ ‫שקר ופחזות ‪ ,‬או תשבע שבועה חמורה שכ הוא‬
‫דארעא הדא תיק יפה פרעו החובות בקונטרס‬ ‫כדברי ‪ ,‬והשבועה תהיה בכל מיני אלות הברית‬
‫הנקרא שקאלא פאטענט וצרי המורה להיות עיניו‬ ‫ואיומי רבי ועצומי ואח"כ תגרשנה‪ ,‬או א לא‬
‫ולבו עליו דקי"ל דינא דמלכותא דינא בעני‬ ‫תרצה לישבע וג לא לנהוג אישות ועל כרחה‬
‫המטבעות כמבואר בח"מ סס"י ע"ד )סעי' ד( ובש"‬ ‫תתגרש‪ ,‬הרי אתה מתנדה בנידוי ב"ד על שתגרו‬
‫י"ד סי' קס"ה ומיהו במדינת הגר אני ממתי עד יצא‬ ‫ביטול חרגמ"ה‪ .‬ככל הדברי האלה וככל החזיו‬
‫כנגה משפט הלאנדטאג וכאשר יצוו כה יהי' וכה‬ ‫הזה יוב מתו דברי הראשוני הנ"ל ובפרט מתו‬
‫דברי יש"ש סי' הנ"ל ע הוספות קצת נופ משלי‬
‫יקו „‪.‬‬
‫לפי העני והמשכיל יבי ‪.‬‬
‫‪.ÈÓ˘ È˙Ó˙Á‬‬
‫‪.˜"ÙÏ ·"Ú˜˙ Ë·˘ 'Ê '‚ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪ʘ ÔÓÈÒ‬‬
‫]·‪[‰· Ôȇ „Ú Ï"˙ ‰"„ · ,‚ ‰ËÂÒ 'ÒÂ˙‰ ¯Â‡È‬‬

‫לומר שמאמי או לשתוק כמאמי ולבו לא יאמי ‪,‬‬ ‫˘ ‪Ï" ‰ ÌÎÁ‰Ï ˙È‬‬
‫שא ירצה לגרש הא מצי לגרשה בע"כ‪ ,‬אבל מה‬
‫יענו באונס שלא יכול לגרשה אלא על ידי עילה‬ ‫˜·‪ È˙Ï‬נוע מכתבו ולהיות כי הדי די אמת כאשר‬
‫שמוצא בה‪ ,‬וא"כ ניחוש שאומר שמאמי לדברי‬
‫העד ולעול לבו לא יאמי ומשו"ה אצטרי קרא‬ ‫כתבתי מאז וכאשר כתב מעלתו נ"י שכ‬
‫בקינוי וסתירה דיוצאת ע"י ע"א אפי' באונס וכי האי‬ ‫נעשה מעשה‪ ,‬ע"כ אי להארי עוד כי הזמ יקר‬
‫גוני‪ ,‬בשלמא למא דס"ל דע"א באיסורי לאביי‬ ‫מאוד‪ ,‬רק ארשו פה מ"ש אצלי על דברי תוס'‬
‫משו הימנותי' דעד הוא ואפי' שותק מחמת שאינו‬ ‫דסוטה ג' ע"ב )ד"ה ת"ל( וימצא תשובה על רוב או‬
‫יודע אפ"ה אסורה עליו ע"י ע"א רק שלא יכחיש‬
‫אותו‪ ,‬א"כ לאותה שיטה יפה הקשו תוס'‪ ,‬אבל‬ ‫כל דבריו‪ .‬ואלו הנאמרי אצלי‪.‬‬
‫לשיטת ר"ת נימא לאו כל כמיניה להאמי להעד‪.‬‬
‫„·¯‪ È‬תוס' סוטה ג' ע"ב שהקשו לאביי ]בקדושי‬
‫‪ ÔȇÂ‬לומר סו סו כיו ששתק שויא נפשיה חתיכא‬
‫סו‪ ,‬א( למה לי ועד אי בה תיפוק ליה‬
‫דאיסורא‪ ,‬זה אינו לפמ"ש ר" סו נדרי )צ‪,‬‬ ‫בלאה"נ נאמ עד אחד אשת זינתה‪ .‬יש לברר‬
‫ב( באומרת טמאה אני )לקדושי ( ]ל [ שהיא‬ ‫דבריה לשיטת ר"ת דגיטי דס"ל ע"א בשתיקה‬
‫משועבדת לבעל לא מצי למשוי נפשה חתיכא דאי'‪,‬‬ ‫מטע הודאה הוא ע"ש נ"ד ע"ב )ד"ה אמר אביי( ולא‬
‫מטע הימנותי' דעד‪ ,‬א"כ י"ל ק' תוס' די"ל ע"כ לא‬
‫מהימ הבעל לומר שמאמי להעד אלא בסת אשה‬
‫שיכול לגרשה ע"כ בכל עת ועיד ‪ ,‬א"כ מה לו לשקר‬

‫‚‪.‰‡·‰ ‰·Â˘˙· ‰Ê· ‰‡¯ .‬‬
‫„‪.ÂΘ 'ÈÒ Ô¢‡¯ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ‰Î¯‡· ‰Ê ÔÈ Ú· ‰‡¯ .‬‬