Page 48 - 5
P. 48
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ Â
ותלינ בשגעו שטות כיו דעביד דר שטות ,אבל ¯Á‡Âשנתקשתי בזה הרבה מצאתי שכבר קדמני
אי ידעינ ביה דהוא מוכה בחולי האנדגריפי וכדומה
בודאי לא נפיק מחזקת פקחות בשארי דברי א הגאו זכרו יוס בתשובה שבס' אור הישר
דעתו מיושבת בה ושואל ומשיב כהוג .ובהא הנ"ל ,ואמנ לפי דעת טורי אב הנ"ל א"ש ולק"מ
מיירי תשו' הרא"ש )כלל מג סי' ג( שבטור א"ע סי' קושית הרב"י כלל וק"ל ,ומכל זה ראי' ברורה להא
קנ"ד סעי ה' שהי' הבעל משתטה בכל יו ויראה דבעי ג"פ דוקא להחזיקו בשוטה ,ומ"ש שמלה
שיהרגה בכעסו ובגו התשובה שהי' נושא ובועט חדשה )ש ( מב"ב )ש ( דשדי קשייתא ,ושחרר עבדו,
ומכה ופסק שיפייסנו לגרש ופסק כ בש"ע )ש (. הת קט הי' ועדיי לא הגיע לפלגות ראוב ,ומ"ש
ומעלתו נתקשה בזה אי יגרש להרמב" וכבר קדמו שמ"ח שהפוסקי' מביאי ראי' מהאי דשחרר עבדו
הרח"ש בקושיא זו ]ח"ב[ בסי' ל"ג וכתב דהת ודאי ולא דחו כנ"ל ,ז"א ,שהפוסקי אינ מביאי ראי'
לאו בשוטה גמור אלא באיש כעס ורגז ויש לו קצת אלא מלשו הש"ס דשטותא יתירתא מקרי המשחרר
טירו ומשתטה א אינו שוטה גמור וכו' ע"ש.
ועדיי לא הועיל כלו דהמעיי בפני בתשו' עבדיו והמאבד ,אבל לא מעיקר הדי .
הרא"ש יראה שהיתה יראה שא תמתי ישתטה
לגמרי ולא יכול לפוטרה ,עוד משמע שג עתה הי' ‰ ‰Âהגאו זכרו יוס הנ"ל רצה לישב קושית
לו התחלת טירו ,אבל העני כמ"ש שהיה כעסו
ניכר מחמת עצבו רוח וכדומה אלו בעלי מרה הב"י לאינ פוסקי ר' אביגדור דס"ל דוקא
שחורה וכשמוסי והול סופ להשתטות לגמרי בכל בה דמפרשי בחגיגה נעשה שוטה ולא בשו דבר
דבריה ,א עתה כל זמ שאינו שוטה בכל דבריו מהדברי ,וכ' דס"ל דמשו"ה חלקו הברייתא משו
נהי בשעת כעסו ובאותו העני שמשתטה בו נידו דבהנ ג' בעי לאחזוקי ג"פ משא"כ במאבד סגי
כשוטה ,מ"מ במה ששואלי אותו ומשיב כהוג בפ"א ,ובזה הוי ניחא טפי ה דמשחרר עבדו דב"ב
)קנה ,ב( .וחזר הוא ודחה זה דא"כ מאי קאמר דהוה
ה"ל כפקח כיו דידענו שהוא אנדגריפי. הדר בי' מברייתא דמאבד ,הא מאבד ע"כ גרע מאינ
‰ÊÂלשו רש"י נדה מ"ה ע"ב )ד"ה אפי'( אפי' אמרו ג לר' יוחנ א"כ ג ר"ה לא יחזור בו.
אי אנו יודעי לש מי נדרנו וכו' גדולי ה „"ÚÙÏÂמשו הא לא אריא ,דהא ע"כ צריכי לומר
ובכלל שוטה נמי לא מחזקינ להו דסופו לבוא לכלל
דעת ואי שוטה אלא המקרע כסותו וכו' .ודבריו גבי מאבד נמי שיי אימר והיינו כמ"ש
תמוהי כבר נתעורר עליה הגאו בעל שאגת אריה תוס' )ד"ה דוק( קוביוקוס הוא דאלת"ה מנ"ל דהוה
בתשובה שבס' אור הישר ]סי' כז[ .והנלע"ד עפ"י הדר ביה ,אע"כ פשיטא להש"ס דשיי אימר וא"כ
מ"ש לעיל בגדר פתי שהוא בשב ואל תעשה וחסרו הכי קאמר הש"ס ,אי הוה שמיע לי' ה בריתא דמאבד
דעת ,וגדר שוטה הוא שעשה מעשי כאלו המנויי דסגי באחד ולא בעי ג' מיני ,שמע מינה לא חיישי'
בחגיגה ,וכ' בשמלה חדשה )ש סקנ"א( כלל לאימר כ וכ הי' ,א"כ ה"ה לאינ דלעני דלא נתלי
דהפתיות נולד כ ממעי אמו ואינו משתפה לעול באימור אי חילוק בי שטותא יתירתא לשטותא
וההיפו בשוטה שיש לו רפואה ואינו מבט אמו, פורתא כיו דאיכא למתלי אע"כ לא תלי' ,וכיו דלא
והשתא י"ל רש"י בא לשלול את התינוק הזה משני תלינ ממילא יש לחלק באינ זוטרי בעי' ג"פ ובה
מיני שוטי הנ"ל ,דסד"א הואיל והגיע לכלל שני סגי בפ"א .אבל הא קשי' מאי קמיבעי' לי' אי ממקרע
ועדיי אינו יודע לש מי נדר יהי' כאחד השוטי , הדר בי' א"כ לפי דבריה צרי אתה לומר במקרעי
לכ כ' רש"י שאינו מ השוטי הפתאי כיו שסופו דדמי למאבד סגי בפע אחד ובאינ בעי שלשת
להתרפאות ומתידע לו לש מי נודרי .‰וכללא הוא ותיהדר ק' הטורי אב הנ"ל וקושייתי הנ"ל ,ע"כ
כל פתי אי רפואה למכתו .וג אי למנותו מאינ נראה עיקר כהרמב" דלכל דבר מהדברי נקרא
שוטי שיש רפואה למכת משו דאינהו עבדי שוטה ,א מ"מ אי לסמו על זה רק להחמיר אבל
עובדא ע"ד שטות כההיא דחגיגה ,משא"כ ה תינוק
שאינו אלא מחוסר זמ .כנ"ל נכו בדעת רש"י ז"ל. לא להקל וק"ל.
]„[‰¯ÂÁ˘ ‰¯Ó ÈÏÚ· ÔÈ
‰‡¯ Âהא דאמרינ דלא אמרינ אימר אנדגריפס
וכדומה היינו מסתמא לא אמרינ הכי
.ÏÁ ¯„ ȇӇ ¯„ ˘ ‰Ó ÔÈ·Ó Â È‡ ¯„ ˘ ÔÓÊ· ‰˙Ú˘ ÔÂÈÎ ·"ˆ .‰
