Page 387 - IYUN
P. 387

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שיח ‪ -‬דיי המבשל בשבת שפז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬                                    ‫סעיף יג‬

                                                                                                                                                                                       ‫יג[ קיתון מים או שאר משקין‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬ליתנו במים חמים שבכלי ראשון – אסור (שו"ע)‪ .‬דבכלי ראשון אפי' ע"י הפסקת‬

                                                                                                                                                                                                      ‫כלי אסור {ס"ק פו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬אם הצוננים שבכלי העליון מרובים כ"כ שא"א שיתבשלו – שרי‪ .‬דלא גרע היכא‬

                                                                                                                                                                   ‫דמפסיק כלי מהיכא שנתערבו ממש‪{ .‬אבל בכלי ראשון}‪.‬‬
                                                                                                                                                                ‫ג‪ .‬בכלי שני – מותר (שו"ע)‪[ .‬ואף מים בלבד בלא כלי {ס"ק פו}]‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬אם שואב בכלי ריקן מכלי ראשון [כגון מצקת]‪ ,‬האם דינו ככלי ראשון – י"א דדינו‬
                                                                                                                                          ‫ככלי ראשון‪ ,‬ובפרט אם משהה הכלי ריקן בתוכו עד שמעלה רתיחה‪ ,‬ודאי מקרי‬

                                                                                                                                                                                                           ‫כ"ר‪{ .‬ס"ק פז}‪.‬‬

                                                                                                                                                                           ‫סעיף יד‬

                                                                                                                                                                                                     ‫יד[ להפיג צינתן‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬ליתן קיתון של מים או שאר משקים כנגד האש‪ ,‬ובאיזה אופן‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר‪ ,‬ובלבד‬
                                                                                                                                          ‫שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד‬
                                                                                                                                          ‫סולדת בו‪[ ,‬דהיינו מקום שכריסו של תינוק נכוית בו]‪ .‬אבל אסור לקרבו אל האש‬
                                                                                                                                          ‫למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו‪ ,‬ואפילו להניח בו שעה קטנה‬

                                                                                                                                                                     ‫שתפיג צנתו‪ ,‬אסור כיון שיכול להתבשל שם (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                           ‫ואפילו כדי להפשיר נמי מותר‪ ,‬כיון שלא יוכל להגיע לשיעור יס"ב‪{ .‬ד"ה להפיג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬פירות או שאר דברים הנאכלים כמות שהן חיין – ג"כ אסור להניחן במקום החום‬
                                                                                                                                          ‫להפיג צינתן‪ ,‬פן ישכח עד שיצלו‪ ,‬דשייך בהן שם בישול‪ ,‬שהם משתבחין על ידי‬
                                                                                                                                          ‫זה‪[ .‬ובברכ"י מסתפק אם חייב מן התורה או מדרבנן‪ ,‬אך בראשו' משמע דהוא דאוריתא‪ ,‬וכ"כ‬
                                                                                                                                          ‫הגר" וח"א {אות קיד}] אבל ליתנן רחוק מהאש‪ ,‬אפי' דבר שאין נאכל כמות שהוא‬

                                                                                                                                                                                                      ‫חי שרי‪{ .‬ס"ק צא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬אלונטית וכלי עופרת – מותר ליתן אלונטית וכלי עופרת סמוך לאש לחממו‪[ ,‬היינו‬
                                                                                                                                          ‫שיש בהכלי תבשיל שלא נצטנן ורוצה שיהיה חם]‪ ,‬אף אם הוא קרוב כ"כ עד שיוכל הכלי‬
                                                                                                                                          ‫להיות ניתך שם או לשרוף האלונטית‪ ,‬דכיון דלא ניחא ליה בהכי הוי דבר שאין‬
                                                                                                                                          ‫מתכוין‪ ,‬וגם מסתמא לא ישכח ויזהר הרבה ליקח אותו משם קודם שיתיך או‬

                                                                                                                                                                                                       ‫ישרוף‪{ .‬ס"ק צא}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   382   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392