Page 388 - IYUN
P. 388

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫שפח‬

                                 ‫סעיף טו‬

                                                     ‫טו[ בישול אחר בישול‪:‬‬
‫א‪ .‬נתבשל כל צרכו והוא יבש‪ ,‬האם מותר להניחו‪( :‬א) כנגד המדורה במקום שהיד‬
‫סולדת בו‪ ,‬ומ"ט – מותר (שו"ע)‪ ,‬דכיון שכבר נתבשל שוב אין בזה משום חשש‬
‫בישול‪{ .‬ס"ק צב}‪ .‬וצ"ע דלעיל מביא דעת הרא"מ דיש צלי אחר בישול‪ ,‬ואיך מתיר‬

                                                        ‫הכא בסתם {ד"ה והוא}‪.‬‬
‫(ב) על האש ממש – אסור מדרבנן‪ ,‬מפני שנראה כמבשל‪ ,‬אבל בזה שמעמידו‬
‫כנגד המדורה‪ ,‬שאין דרך בני אדם ברוב פעמים לבשל כך‪ ,‬אפי' איסור דרבנן ליכא‪.‬‬

                                                                     ‫{ס"ק צב}‪.‬‬
‫(ג) אצל המדורה – צריך להרחיק קצת מן המדורה‪ ,‬ולכן לא חיישינן שיבוא‬
‫לחתות באש‪ ,‬דכיון שהצריכו חכמים להרחיק קצת‪ ,‬אית ליה הכירא ולא אתי‬

                                                             ‫לחתויי‪{ .‬ס"ק צד}‪.‬‬
‫(ד) כשהמדורה בתוך התנור – האחרונים כתבו שאסור להכניס שם קדירה אפי'‬
‫אם מרחיק קצת מן המדורה‪ ,‬כיון שהוא מקום שהיד סולדת בו‪ ,‬ולא גרע ממה‬
‫שמבואר בסימן רנ"ג דאסור להכניס קדרה לכירה כשאינה גרופה דהוא אפי' אם‬
‫אינו מעמידו סמוך להאש‪ .‬אך אם אינו מעמיד את הקדרה על קרקעית התנור‬
‫כ"א על איזה כלי המפסיק‪ ,‬אז יש להקל וכנ"ל בסימן רנ"ג ס"ג‪ .‬והחיי אדם מפקפק‬

                                     ‫אפילו בקדרה מפסקת‪{ .‬ס"ק צד ואות קיח}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בלא נתבשל כל צרכו – אפי' אם היה דבר יבש והוא רותח‪ ,‬יש בו עוד משום בישול‬
‫כנ"ל בס"ד‪ ,‬וממילא אסור להעמידו במקום שהיס"ב‪ .‬ואי הוי דבר לח‪ ,‬אפי' בכל‬
‫צרכו יש בו עוד משום בישול אם נצטנן לפי מה שפסק המחבר בריש ס"ד‪{ .‬ס"ק‬

                                                                          ‫צג}‪.‬‬

‫ג‪ .‬דבר לח שנצטנן‪ ,‬מהו ליתנו סמוך לאש‪( :‬א) שיטת המחבר – בנצטנן לא התיר אלא‬
                                                        ‫ביבש‪{ .‬שו"ע וס"ק צה}‪.‬‬

‫(ב) שיטת היש מקילין – דאין בישול אחר בישול בכל גווני ואפי' נצטנן לגמרי‪.‬‬
                                                               ‫{רמ"א וס"ק צז}‪.‬‬

‫(ג) המנהג – להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי (רמ"א)‪ .‬אף דלדעת המחבר כיון‬
‫שנצטנן מעט מחמימותו ואין היס"ב שוב יש בו משום בישול‪ ,‬המנהג להקל בזה‪,‬‬

                     ‫דסומכין בזה איש מקילין כ"ז שלא נצטנן לגמרי‪{ .‬ס"ק צט}‪.‬‬
   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392   393