Page 395 - IYUN
P. 395

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שיט ‪ -‬דיי הבורר בשבת שצה‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬                                    ‫סעיף ג‬

                                                                                                                                                                                                   ‫ד[ בורר שני מינים‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬ברר שני מינים זה מזה ודעתו להניח שניהם לאחר זמן‪ ,‬האם הוה בורר – הפמ"ג‬
                                                                                                                                          ‫מסתפק אם שייך בזה ברירה‪ ,‬דהי אוכל והי פסולת ע"ש‪ ,‬ולענ"ד נראה פשוט‬
                                                                                                                                          ‫מלשון הרמב"ם דחייב וכו'‪ .‬הרי שפיר מתקן שניהם ע"י ברירתו ובורר גמור הוא‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                         ‫{בד"ה היו לפניו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬היו לפניו שני מיני אוכלין‪( :‬א) באיזה אופן חשובים כאוכל ופסולת‪ ,‬ואיך צריך לברור‬
                                                                                                                                          ‫– היו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים‪ ,‬בורר אחד מאחד ומניח (השני כדי) לאכול‬
                                                                                                                                          ‫מיד (שו"ע)‪ ,‬ר"ל דאותו שרוצה לאכול עתה חשוב כאוכל‪ ,‬והשני חשוב פסולת‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫וא"כ צריך לברור זה שרוצה לאכול מיד‪ ,‬דחשוב כאוכל‪ ,‬ולהניח השני בקערה‪ ,‬אבל‬
                                                                                                                                          ‫איפכא לא‪ ,‬דהוי פסולת מתוך אוכל‪ ,‬דקיי"ל דאסור לברור אפי' כשרוצה לאכול‬

                                                                                                                                                                                            ‫המין השני לאלתר‪{ .‬ס"ק יב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) אם בורר משניהם ביחד הגדולות מתוך הקטנות‪ ,‬או להיפך –שרי‪ ,‬הואיל ואינו‬
                                                                                                                                          ‫בורר מין אחד מתוך חברו (רמ"א)‪ .‬והנה הט"ז מחמיר אפילו במין אחד שלא יברור‬
                                                                                                                                          ‫אלא אותו שרוצה לאכול עתה או שיקח סתם מן הבא בידו להניח לסעודה‬
                                                                                                                                          ‫אחרת לא דרך ברירה‪ ,‬אבל הרבה אחרונים חלקו עליו והסכימו עם הרמ"א שפסק‬

                                                                                                                                                                                                       ‫כתה"ד‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬שני מיני אוכלים‪ ,‬ברר שחרית לאכול בין הערבים‪ ,‬או מזמן מופלג מסעודת בין‬

                                                                                                                                           ‫הערבים – חייב (שו"ע)‪ .‬וה"ה אם היה זמן מופלג מסעודת בין הערבים {ס"ק טז}‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                    ‫ה[ מונח בשכבות‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬האם במה שאינו מסודר כל מין בפ"ע הוא בכלל מעורבין‪ ,‬ושייך בזה שם ברירה‪( :‬א)‬
                                                                                                                                          ‫באופן שמסלקו מלמעלה‪ ,‬ודעתו כדי להניחו לאחר זמן – נראה דאין להחמיר בזה‬
                                                                                                                                          ‫רק כשמסלקו מלמעלה ודעתו בברירתו כדי להניחו לאח"ז‪ ,‬דאז אם הוא בכלל‬
                                                                                                                                          ‫ברירה נוכל לומר דמקרי מלאכה וגם מלאכה הצריכה לגופה‪ ,‬כיון דבהסרתו מכינו‬

                                                                                                                                                   ‫אלאח"כ לא שנא אם מכינו על יום זה או על יום אחר‪{ .‬ד"ה לאכול מיד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) באופן שאינו חושב אודותיו כלל‪ ,‬רק רוצה להסירו כדי להגיע למין שלמטה‬
                                                                                                                                          ‫ממנו – לא שייך בזה תיקון שיהא נקרא מלאכה שצריכה לגופה‪ ,‬ויותר נראה‬
                                                                                                                                          ‫דאפילו איסור דרבנן לא שייך בזה‪ ,‬וגם אפילו למ"ד משאצ"ל חייב ג"כ יהיה מותר‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   390   391   392   393   394   395   396   397   398   399   400