Page 397 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שיט ‪ -‬דיי הבורר בשבת שצז‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫ג‪ .‬עצמות שאין עליהם בשר ‪ -‬יש ליזהר שלא לבררם ולהשליכם מעל הקערה קודם‬
‫אכילה‪ ,‬דהו"ל פסולת מתוך אוכל דשייך בו ברירה אפי' בלאלתר‪ ,‬אלא יטול‬
‫הבשר‪ ,‬והעצמות ישארו בקערה‪ ,‬ואח"כ ישליכם אם ירצה‪ .‬ואם קשה לו לדקדק‬
‫בזה ימצוץ בפיו מעט כל עצם קודם שמשליכו לחוץ‪ ,‬דשוב אין שם פסולת עליו‪.‬‬

‫{ד"ה מתוך אוכל}‪.‬‬
‫ד‪ .‬בעת האכילה גופא – המיקל וקולף העצמות מן הבשר‪ ,‬לא נוכל למחות בידו‪ ,‬דיש‬

‫על מי לסמוך וכנ"ל‪{ .‬ד"ה מתוך אוכל}‪.‬‬
‫ה‪ .‬לתקן קודם אכילה – לדעת הרמ"א ומהרש"ל דרך אוכלא הוא אם כונתו לאכול‬
‫הבשר לאלתר‪ ,‬ויש לצרף לזה ג"כ דעת איזה מן הראשונים שסוברין דלאלתר‬
‫מותר אף פסולת מתוך אוכל‪ ,‬ואף דרבים המה האוסרים ולכן לא פסק השו"ע‬
‫כותיהו‪ ,‬מ"מ בענין זה דבלא"ה יש הרבה סברות להקל וכנ"ל לא נוכל למחות ביד‬

‫הננוהגין להקל‪.‬‬
‫ו‪ .‬הכנת המאכל להביא לשולחן – העולם אין נזהרין כלל וקולפין העצמות מעל הבשר‬

‫מקודם‪ ,‬וא"כ נכשלין באיסור חיוב חטאת‪ .‬ואמרתי לחפש עליהם זכות‪:‬‬
‫(א) אם העצמות רכים וראויים ג"כ לאכילה‪ ,‬דמצוי הוא דאף לאחר שמפרידם‬

‫חוזר ואוכלם ‪ -‬בודאי אין שם פסולת עלייהו כלל‪.‬‬
‫(ב) אפילו הם קשים – כיון דהעצמות והבשר הם בחבור אחד‪ ,‬שייך בעניננו מה‬
‫שהביא המ"א בסימן תק"י בשם היש"ש לענין לוזים ובטנים שנשתברו ועדיין‬
‫הם בקליפתן‪ ,‬דאף לענין בורר מין אחד הוא ואין שם פסולת עליו‪ ,‬ובאיזה הענין‬
‫שמתקן האוכל מתוך השומר‪ ,‬תקון אוכל בעלמא הוא ואין שם מלאכה עליו‪ ,‬ואף‬
‫הכא נמי תיקון אוכל בעלמא הוא ואין שם מלאכה עליו אפילו כשקולף וחולץ‬

‫העצמות מעל הבשר‪ ,‬ובלבד שיהיה לאלתר‪{ .‬ד"ה מתוך אוכל}‪.‬‬
‫ז‪ .‬לתקן אלאחר זמן [כמו שנוהגין בסעודות גדולות] – יש ליזהר מאד‪.‬‬

‫ח[ הכנת המאכל בשחרית לסעודה שלישית [והדרך ליתן בו שומים ובצלים קלופים‬
‫וחתוכים דק דק]‪:‬‬

‫א‪ .‬קילוף – כיון דהוא אלאחר זמן חייב משום בורר‪{ .‬ד"ה חייב}‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיתוך דק דק – יש בזה משום טוחן‪ ,‬ולאחר זמן לכו"ע חייב משום טוחן‪{ .‬ד"ה חייב}‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם הרוטב חם שהיד סולדת בו בשעה שנותן הבצלים והשומים ‪ -‬יש בזה משום‬
‫מבשל אם הוא בכלי ראשון‪ ,‬ואפילו אם הוא בכלי שני יש מחמירין בזה‪ ,‬ובפרט‬

‫אם היד נכוית בו דבודאי יש ליזהר בזה מאד‪{ .‬ד"ה חייב}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬