Page 402 - IYUN
P. 402

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫תב‬

‫היא‪ ,‬שהרי עוברין בה שמרים‪ ,‬אלא כיון דאיתא קסמין וטינופת דלא עברי בהו‬
‫דמי למשמרת עכ"ל‪ .‬ומש"כ השו"ע 'שאין לך' היינו לענין דמעכב היטב עכ"פ‬

                                         ‫הקסמין והטינופות מלעבור‪{ .‬ס"ק נב}‪.‬‬
‫(ב) ביין צלול ומסננו רק מפני קסמין דקין שבו – אף במשמרת ממש מותר‪{ .‬ס"ק‬

                                                                           ‫נ}‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשאינו מהדקם בחוזק‪ ,‬ויוכלו קצת קסמין לעבור דרך שם – מהראב"ד משמע‬
‫דלא אסרו בזה‪ ,‬דלא מיחזי כמשמרת‪ .‬ובטור סתם ולא הזכיר דדוקא בחוזק‪{ .‬ד"ה‬

                                                                      ‫בחזקה}‪.‬‬

                                 ‫סעיף יד‬

                                    ‫טז[ ברירה ע"י עירוי בנחת מכלי לחבירו‪:‬‬
‫ג‪ .‬כשרוצה לשתות לאחר זמן – מותר לערות בנחת מכלי לחבירו‪ ,‬ובלבד שיזהר‬
‫שכשיפסוק הקילוח ומתחילים לירד ניצוצות [טיפות] קטנות הנישופות באחרונה‬
‫מתוך הפסולת‪ ,‬יפסיק ויניחם עם השמרים‪ ,‬שאם לא יעשה כן‪ ,‬הני ניצוצות‬
‫מוכחי שהוא בוררם מתוך הפסולת שבשולי הכלי‪ .‬אבל תחלת שפיתן כשעדיין‬

                             ‫אין הפסולת ניכר‪ ,‬לאו בורר הוא {שו"ע וס"ק נג‪-‬נה}‪.‬‬
‫ד‪ .‬כשדעתו לשתותו לאלתר – קי"ל דאוכל מתוך פסולת כשבוררם שלא ע"י כלי‪,‬‬
‫מותר אם בדעתו לאכול מיד‪ .‬וכאן אף שמערה מכלי לכלי מ"מ עיקר הברירה‬
‫נעשה על ידי ידיו‪[ .‬ובח"א מחמיר אפילו כשרוצה לשתות לאלתר‪ ,‬ובמ"א למסקנתו וא"ר‬

                                      ‫ותו"ש וש"א לא משמע כן]‪{ .‬ס"ק נה ואות מד}‪.‬‬
‫ה‪ .‬נתן קיסמים בפי הכלי שמערה לתוכו‪ ,‬כדי שיסתנן היטב – אפילו לאלתר אסור אם‬
 ‫אינו מפסיק כשמתחילין הניצוצות לירד משם‪ ,‬דחשיב כבורר ע"י כלי‪{ .‬ס"ק נה}‪.‬‬
‫ו‪ .‬להגביה החבית על איזה דבר‪ ,‬כדי שיקלח היין היטב – מותר (רמ"א)‪ ,‬כל זמן שאין‬

                   ‫הניצוצות מתחילין לירד מן השמרים כמו שנתבאר‪{ .‬ס"ק נז}‪.‬‬

                                 ‫סעיף טו‬

                                                             ‫יז[ סינון ביצה‪:‬‬
‫א‪ .‬נתינת החרדל במסננת – בשבת אסור לסנן חרדל ע"י מסננת‪ ,‬משום דהפסולת‬

               ‫שבחרדל נשאר למעלה ומיחזי כבורר כיון שאינו אוכלן‪{ .‬ס"ק נז}‪.‬‬
   397   398   399   400   401   402   403   404   405   406   407