Page 404 - IYUN
P. 404
עיון ההלכה תד
הסכים בבי"מ .ומ"מ קשה מאד להקל בזה ,כי כמעט כל האחרונים העתיקו דברי
הט"ז להלכה ,ובפרט דמלתא דאורייתא הוא{ .ס"ק סא וד"ה אלא}.
ב .ליקח עמו קצת מהמאכל או המשקה ,ולזרוק – שרי{ .ס"ק סא}.
סעיף יז
כ[ מחבץ:
א .מהו מחבץ – המחבץ [פי' שמוציא חמאה מן החלב] ,תולדת בורר הוא (שו"ע) .והרמב"ם
ביאר דהיינו שלוקח חלב ונותן בו קיבה כדי לחבצו{ .ד"ה המחבץ}.
ב .הקולט שומן הצף על פני החלב( :א) אופן ההיתר – גם זה הוא בכלל בורר .על כן
יזהר שכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת עם החלב ואז שרי .וה"ה להיפוך שיטול
קצת מן החלב עם השומן הזה{ .ס"ק סב ועי' אות נט}.
(ב) לאכול לאלתר – ליקח השומן בצמצום אסור ,אפילו דעתו לאכול לאלתר,
שהרי הוא לוקח בכף{ .ס"ק סב} .ומש"כ הגר"ז דאם דעתו לאכול לאלתר שרי,
היינו כשמערה מכלי לכלי{ .עי' אות נח}.
(ג) באינו צריך לשבת – הוי כמכין משבת לחול{ .ס"ק סב}.
(ד) אם חושש שיפסד ויתקלקל – מותר לעשות ע"י א"י כשאינו בורר בצמצום
וכנ"ל ,דההכנה לחול הוא איסור מדברי סופרים ,ומותר ע"י א"י במקום פסידא.
{ס"ק סב}.
ג .שומשומים ואגוזים מהדבש( :א) נתינתם – מותר ליתן {שו"ע וס"ק סה} .ולדעת הי"א
המובא לקמן בסימן שכ"א גם בהנתינה יש איסור {ד"ה שנותנין}.
(ב) הפרדתם – לא יחבצם בידו (שו"ע) ר"ל לא יקבצם בידו להפריד אותם מן
הדבש[ .ודע דבתוספתא איתא אבל מחבץ הוא מעשה קדירה ואוכל ,ור"ל להפריד בכף מאכל
עבה מן הרוטב דמותר ,משום דדרך אכילה הוא בכך]{ .ס"ק סו}.
(ג) לאלתר ,ומ"ט – משמע דהאיסור הוא משום בורר .ולפ"ז אם דעתו לאכול
לאלתר ,שרי לחבוץ בידו .ובמ"א הביא ראיה דאיסורו הוא משום לש .ולפ"ז אפי'
דעתו לאכול לאלתר אסור{ .ס"ק סד}.
