Page 410 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תי‬

‫(ג) לצורך מוצאי שבת – אסור בכל גוני‪{ .‬ס"ק כו}‪.‬‬
‫סחיטת כבשים ושלקות‪ ,‬כשצריך למימיהן‪( :‬א) לסחוט לתוך קדירה שיש בה‬

‫אוכל‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר‪ ,‬דלא גרע מאשכול דמותר‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬
‫(ב) אם אין בה אוכל [ומ"ש משאר פירות] ‪ -‬אסור (שו"ע)‪ .‬ואע"ג דשאר פירות מותר‬
‫לסחוט אפי' למימיהן וכנ"ל בס"א‪ ,‬שאני התם שאין שם משקה על מי פירות‪,‬‬
‫והוי כמפריד אוכל מאוכל‪ ,‬משא"כ הכא דהיה שם משקה עליו מקודם שנבלע‬
‫ושייך בו שם סחיטה‪ .‬ומ"מ חיוב חטאת ליכא לדעה זו‪ ,‬דס"ל דבר תורה אינו חייב‬

‫אלא על סחיטת זיתים וענבים בלבד‪{ .‬ס"ק כט}‪.‬‬
‫(ג) לתוך משקין – אסור‪{ .‬ס"ק כח}‪.‬‬

‫שיטת הר"ח‪ ,‬כשצריך למימיהן‪( :‬א) בכבשים ושלקות – חייב חטאת (שו"ע)‪ .‬והרבה‬
‫ראשונים ס"ל כוותיה {ד"ה ולר"ח}‪.‬‬
‫(ב) לתוך האוכל – חייב (שו"ע)‪.‬‬

‫ג‪ .‬שיטת הפוסקים דפליגי – דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי‪{ .‬ס"ק ל}‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכרעת המחבר – הלכה כדבריהם‪ ,‬והמחמיר תבא עליו ברכה‪{ .‬ס"ק ל}‪.‬‬
‫ה‪ .‬בסחיטת שאר פירות – מודה דמותר לסחוט למימיו לכתחלה‪[ .‬והחילוק‪ ,‬דכבשים‬

‫ושלקות דרך לסחטן‪ ,‬משא"כ בשאר פירות‪ .‬או משום דהבלוע בכבשים שם משקה עליו‬

‫מקודם]‪{ .‬ד"ה ולר"ח}‪.‬‬

‫סעיף ח‬
‫ו‪ .‬הסוחט דג לצירו‪( :‬א) בציר שנבלע בו ממשקה דעלמא – דומה לסוחט שלקות‬

‫למימיו דאסור‪{ .‬שו"ע וס"ק לא}‪.‬‬
‫(ב) בציר היוצא מגופו – דומה לסוחט שאר כל הפירות למימיו דמותר‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬

‫שלג וברד‬

‫סעיף ט‬

‫א[ ריסוק שלג וברד‪:‬‬
‫א‪ .‬לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיו‪ .‬ומ"ט – אסור‪ ,‬דדמי למלאכה שבורא‬
‫המים הללו‪ ,‬ואסור מדרבנן‪ .‬א"נ גזרה שמא יסחוט פרות העומדים למשקים‪.‬‬

‫{שו"ע וס"ק לג ועי' אות לה}‪.‬‬