Page 412 - IYUN
P. 412
עיון ההלכה תיב
סעיף יב
ה[ המסת מלח:
א .לשפשף ידיו במלח -יש להזהר שלא ישפשף (שו"ע) ,דגם בזה יתהוה מים ע"י
השיפשוף{ .ס"ק לח}.
ב .להשליך מלח במים אפילו הרבה וליטול ידיו מהם אחר שנימוחו -מותר ,וכמו
שהתירו לעיל ליתן שלג וברד לתוך הכוס[ .אך שלא יעשה מי מלח עזין ,דהיינו שני
שלישי מלח ואחד מים]{ .ס"ק לח}.
סעיף יג
ו[ לדרוס שלג ברגליו:
אם השלג נימוח וזב -מותר ,כיון דהוא אינו מתכון לזה .והט"ז כ' דכיון שהוא דבר
שא"א להזהר בזה לא גזרו ביה{ .ס"ק לט}.
סעי' יד
ז[ להטיל מי רגלים בשלג:
א .הדעות בזה ומ"ט -הר"מ מרוטנבורג מתיר ,דומיא דדורס שלג ברגליו .והרא"ש
היה נזהר ,כיון שע"י השתן ודאי נימוח[ .ולא דמי לס"ט דשרי ליתן שלג לתוך כוס אע"פ
שנמוח ,דהכא כיון דעביד מעשה גרע טפי] {שו"ע וס"ק מ}.
ב .ההכרעה במחלוקתם -בט"ז פסק להקל וכ"כ הא"ר ,אם לא שאפשר בלא טורח
טוב ליזהר{ .ס"ק מא}.
'סחיטה' בכיסויי כלים
סעיף טו
א[ לפרוס סודר ע"פ החבית:
א .כשהחבית ריקה ,מה הדין ,ומ"ט -אסור לפרוס סודר על פי החבית וליתן על גביו
הכלי שדולים בו ,שמא יבא לידי סחיטה (שו"ע) ,שיסחט הסודר מן המים שנבלעו
בו ע"י הכלי ,וסוחט בגד חייב משום מלבן{ .ס"ק מב}.