Page 413 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכ ‪ -‬דיני סחיטה בשבת תיג‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫ב‪ .‬כשהחבית מלאה ‪ -‬פריסת סודר בעצמה אסור משום חשש סחיטה‪ ,‬אפילו אם לא‬
‫יניח כלי לח על גבה‪{ .‬ס"ק מב}‪.‬‬

‫ג‪ .‬בגד העשוי לפרוס עליו‪ ,‬מה הדין‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר‪ ,‬שאינו חושש עליו לסחטו (שו"ע)‪,‬‬
‫שהרי לכך עשוי‪ ,‬ואינו מקפיד עליו אם הוא שרוי במים‪[ .‬ומיירי בענין דאין בו משום‬

‫חשש אהל]‪{ .‬ס"ק מג}‪.‬‬

‫סעיף טז‬

‫ב[ הידוק מוכין בפי פך שיש בו משקין‪:‬‬
‫א‪ .‬להדק המוכין כשהם לחין מן המשקין שבתוך הכלי ‪ -‬אסור‪ ,‬משום סחיטה {שו"ע‬

‫וס"ק מד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם אין בפי הפך כלום ומ"ט ‪ -‬נמי אסור‪ .‬משום דסתמא דמילתא אז המוכין כבר‬

‫נתלחלחו עי"ז‪ ,‬ואה"נ דאם הם יבשין עדיין מותר {ד"ה להדק}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעשויין לכך ‪ -‬נמי אסור‪{ .‬ס"ק מד}‪.‬‬

‫ד‪ .‬טעמי האיסור ‪ -‬משום דבהידוק המוכין בתוך פי הפך בא לידי סחיטה שהיא‬
‫תולדת ליבון וכנ"ל‪ .‬ואפילו להסוברים דבשאר משקין חוץ ממים אין בו משום‬
‫מלבן‪ ,‬מ"מ אסור‪ ,‬שיוצא המשקה הבלוע בו ונופל לתוך הפך והוי בכלל דישה‬
‫כמו סוחט זיתים וענבים‪ ,‬ואף שאינו מתכוין לזה מ"מ פסיק רישא הוא‪[ .‬ואף‬

‫דבגמ' איתא דילמא אתי לידי סחיטה‪ ,‬אפשר דכונת המרדכי דהוא קרוב לפסיק רישא‪ .‬אי נמי‪,‬‬
‫דחיישינן שמא יהדק היטב בענין שיהא בו פסיק רישא‪ ,‬דמצוי הדבר ולכן אסרו להדק במוכין‬

‫לח כלל {אות מט}]‪{ .‬ס"ק מד}‪.‬‬

‫סעיף יז‬
‫ג[ קינוח בספוג‪:‬‬

‫א‪ .‬קינוח בספוג שאין לו בית אחיזה‪ ,‬מה הדין‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אין מקנחין בו‪ ,‬גזירה שמא‬
‫יסחוט (שו"ע)‪.‬‬

‫ב‪ .‬אם יש בו בית אחיזה‪( :‬א) מה הדין ‪ -‬מקנחין בו (שו"ע)‪.‬‬
‫(ב) מה הדין אם א"א לו לקנח בלי סחיטה ‪ -‬רש"י והרמב"ם פירשו דכשיש לו עור‬
‫בית אחיזה שיאחזנו בו‪ ,‬אפשר לקנח בלי סחיטה‪ ,‬אבל הראב"ד כתב דאעפ"כ א"א‬
‫לו לקנח בלי סחיטה‪ ,‬אלא דמ"מ שרי‪ ,‬דכיון שיש לו בית אחיזה‪ ,‬הו"ל כצלוחית‬

‫מלאה מים שמריק ממנה מים‪{ .‬ס"ק מז}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬