Page 424 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תכד‬

‫(ב) לחותכה בסכין דק דק ‪ -‬מותר‪ ,‬וכמו לעיל לענין בשר‪ ,‬דגם זה אינו גדולי קרקע‪,‬‬
‫ואפי' קשה מאד שרי‪ ,‬כיון דיכולין ללעסה בקושי ושם אוכל עליה‪{ .‬ס"ק לו}‪.‬‬

‫(ג) בקרדום או במגירה [מסור] ‪ -‬מותר‪ .‬שאף שהם כלים שמלאכתם לאיסור‪,‬‬
‫מותר לטלטלם לצורך גופם כמו שנתבאר בסי' שח‪{ .‬ס"ק לו}‪.‬‬

‫סעיף יא‬

‫ד[ השקיית ירק [תלוש[‪:‬‬
‫א‪ .‬כדי שלא יכמושו ‪ -‬מותר (שו"ע)‪ ,‬כיון דהם ראויות לאכילה ביומן‪{ .‬ס"ק לז}‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשאינם ראויים לאכילה ‪ -‬אסור לטרוח בשבילם‪[ .‬והיינו‪ ,‬אפילו הם ראויות לטלטול]‪.‬‬

‫{ס"ק לז ואות מא}‪.‬‬
‫ג‪ .‬ירקות מחוברים ‪ -‬יש בו איסור תורה‪ .‬משום חורש ומשום זורע‪{ .‬ס"ק לז ואות מב}‪.‬‬

‫ד‪ .‬כלי חרס עם עשבי בושם‪ ,‬בבית ‪ -‬ג"כ אסור להשקותן בשבת‪{ .‬ס"ק לז}‪.‬‬

‫סעיף יב‬

‫ה[ טחינה באכלים גידולי קרקע‪:‬‬
‫א‪ .‬חיתוך ירק [תלוש]‪( :‬א) לחותכו דק דק כעין טחינה ‪ -‬חייב משום טוחן (שו"ע)‪.‬‬

‫(ב) לחתיכות גדולות קצת ‪ -‬מותר‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
‫(ג) בירקות שראוי לאכלן חיין ‪ -‬מדסתם השו"ע משמע דאפי' בירקות שראוי‬

‫לאכלן חיין ג"כ ס"ל דיש טחינה באוכלין‪{ .‬ס"ק לח}‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחתוך גרוגרות וחרובים‪( :‬א) לפני זקנים שאין יכולים ללועסן אם לא יחתכנו דק‬
‫דק ‪ -‬אסור (רמ"א)‪ .‬ולא אזלינן בתר רובא דעלמא כדלעיל בס"ט לענין בשר צלי‪,‬‬
‫דכיון שהוא גידולי קרקע‪ ,‬חמור יותר‪ ,‬דעיקר טחינה בגידולי קרקע הוא‪{ .‬ס"ק לט}‪.‬‬
‫(ב) לפני מי שיכול ללעוס כך ‪ -‬עיין במ"א שכתב דמשמע דלפני מי שיכול ללעסו‬
‫כך שרי‪ ,‬ולענ"ד אין דבריו מוכרחין‪ ,‬אבל לעולם בדבר שהוא משום גדולי קרקע‬
‫שייך בו טחינה בכל גווני‪ ,‬וכן נראה מדברי הגר"א‪[ .‬ודע דאפילו לדעת המ"א שמתיר‬

‫לחתוך לפני מי שיכול ללעסו כך‪ ,‬היינו דוקא בגרוגרות וחרובין שאין לו צורך לחתוך‪ ,‬אבל מה‬

‫שחותכין ירק דק דק שקורין מזרי"ע וכדומה‪ ,‬בעינן דוקא באותה סעודה]‪{ .‬ד"ה לפני זקנים}‪.‬‬