Page 425 - IYUN
P. 425

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכא ‪ -‬דיני תולש בשבת ודיי טוחי ודיני תקוני מאכל או מעבד ולש תכה‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫ג‪ .‬לפרר לחם לפני התרנגולים ‪ -‬מותר‪ ,‬דהואיל וכבר נטחן‪ ,‬אין לחוש‪ ,‬דאין טוחן אחר‬
                                                                                                                                          ‫טוחן (רמ"א)‪ .‬והיינו אפי' להכין להם שיאכלו לאחר זמן וכדלקמיה‪{ .‬ס"ק מ}‪ .‬ואפילו‬
                                                                                                                                          ‫בסכין מותר‪ .‬אם לא בכלי המיוחדת לכתישה‪ ,‬כגון לכתוש מצה במכתשת אסור‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫[וכ' בתוס"י דאפי' ליתן מים עם הלחם ג"כ שרי‪ ,‬ובלבד שלא יגבלם עם המים] {ד"ה לפרר לחם}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬לפרר תפוחי אדמה וירקות לפני בהמה ועופות ‪ -‬אסור‪ ,‬אלא א"כ נזהר שיהיה דבר‬
                                                                                                                                          ‫זה סמוך לאכילתם ממש‪ ,‬וכדלקמיה‪ .‬ומ"מ טוב ונכון ליזהר שלא יחתוך דק דק‬
                                                                                                                                          ‫אלא חתיכות גדולות קצת‪ .‬ובפרט לפני בהמה בודאי יש ליזהר בזה‪ ,‬וכדלקמן בסי'‬

                                                                                                                                                                 ‫שכד‪ ,‬דאין לטרוח בדבר שראוי לאכול בלא זה‪{ .‬ס"ק מא}‪.‬‬

                                                                                                                                                                                            ‫ו[ טחינה לאלתר [באכלין[‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬ההיתר‪( :‬א) לאכלו מיד ‪ -‬שרי‪ ,‬מידי דהוי אבורר לאכול מיד‪ ,‬דשרי (רמ"א)‪ .‬דלא‬
                                                                                                                                          ‫שייך שם טחינה כשמחתך בסכין אלא בטוחן להניח‪ ,‬אבל כדי לאכול מיד ודאי‬
                                                                                                                                          ‫דשרי‪ ,‬שהרי לא אסרו על האדם לאכול מאכלו בחתיכות גדולות או קטנות‪ ,‬א"כ‬

                                                                                                                                                                      ‫הוי דרך אכילתו בכך‪{ .‬ס"ק מד}‪[ .‬ולהלן דעת החולקים]‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) לחתוך ירק דק דק לפני התרנגולין שיאכלו מיד ‪ -‬ג"כ שרי הואיל ומזונותן‬

                                                                                                                                                                                                         ‫עליך‪{ .‬ס"ק מד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) לצורך אחרים ‪ -‬ה"ה דאחד יכול לחתוך לצורך אחרים והם יאכלו מיד‪,‬‬

                                                                                                                                                                                    ‫וכדאמרינן לעיל אצל בורר‪{ .‬ס"ק מג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬אופן ההיתר‪( :‬א) בכלי המיוחד לטחינה ‪ -‬ההיתר שזכר בהג"ה היינו כשחותכו‬
                                                                                                                                          ‫בסכין‪ ,‬אבל כשחותכו בכלי המיוחד לכך‪ ,‬נראה דאסור בכל גונא כשחותכו דק דק‪.‬‬

                                                                                                                                                              ‫וגם בלא"ה אסור משום עובדא דחול‪ ,‬וכנ"ל בס"י‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) חיתוך בצלים וצנון דק דק בסכין גדול המיוחד לזה ‪ -‬יש ליזהר‪ ,‬דאפשר דחשיב‬

                                                                                                                                                                               ‫ככלי המיוחד‪ ,‬רק בסכין בעלמא‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬מה נחשב לאלתר ‪ -‬אסור לעשות עד יציאת בהכ"נ‪ ,‬דבעינן סמוך לסעודה ממש‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫כמ"ש בסי' שיט לענין בורר‪ .‬והחותכים בצלים וצנון דק דק שעה או שתים קודם‬
                                                                                                                                          ‫הסעודה‪ ,‬קרוב הדבר לומר שחייב חטאת‪ ,‬והבצלים אסורים באכילה‪[ ,‬וגם דאז‬

                                                                                                                                                                           ‫אסור משום בורר‪ ,‬עיין בסוף הסימן בהגה] {ס"ק מה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬דעת החולקים ‪ -‬יש מפקפקין על היתר זה‪ ,‬וגם בב"י כתב שאף מי שמכוין לאכול‬
                                                                                                                                          ‫מיד ג"כ יזהר לחתוך לחתיכות גדולות קצת‪ .‬ומטעם זה כתבו כמה אחרונים ג"כ‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430