Page 426 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תכו‬

‫דנכון להתנהג כמו שכתב הב"י‪ .‬ומ"מ הנוהגין לחתוך הבצלים והצנון דק דק אין‬
‫למחות בידם דיש להם על מי שיסמוכו {ס"ק מה}‪.‬‬

‫ז[ טוחן בעצים‪:‬‬
‫א‪ .‬המפרר חתיכת עץ שנרקב‪ ,‬ועושה ממנו פולווע"ר‪ ,‬וכן המפרר צרור עפר ‪ -‬חייב‬

‫משום טוחן‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנוסר עצים ליהנות בנסורת שלהן‪ ,‬או השף לשון של מתכת ‪ -‬חייב משישוף בכל‬

‫שהוא‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחתך עצים דק ועושה אותם קטנים ‪ -‬אם דקדק מהן כדי לבשל כגרוגרת מביצה‬

‫חייב‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
‫ד‪ .‬החותך לחתיכות גדולות ומקפיד על המידה לחותכה בכוונה בזה המקום [כדרך‬

‫שנוהגין חוטבי עצים] ‪ -‬חייב משום מלאכת מחתך {ס"ק מה}‪.‬‬
‫ה‪ .‬החילוק בין נוסר למחתך‪ ,‬בענין השיעור ‪ -‬בנוסר‪ ,‬אפילו כל שהוא חשוב‪ ,‬מה שאין‬

‫כן במחתך שהוא כדי לבשל‪ ,‬צריך שיהא כדי לבשל בהן איזה דבר‪{ .‬אות נ}‪.‬‬

‫תולש‬

‫סעיף יג‬

‫א[ רדיית חלות דבש מהכוורת‪:‬‬
‫א‪ .‬כשהן דבוקין בכוורת ‪ -‬אסור לרדות חלות דבש מהכוורת‪[ ,‬היינו אפי' לא ירצה לברור‬
‫הדבש מן השעוה‪ .‬דזהו בכלל מפרק‪ .‬אלא יקח החלות עצמם מן הכורת {ס"ק מו}]‪ ,‬מפני‬
‫שדומה לתולש (שו"ע)‪ ,‬כי מקום גידול הדבש הוא בכורת‪ ,‬וחשבוהו חכמים‬

‫כמחובר‪{ .‬ס"ק מז}‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשנתלשו ממקום חבורן בכוורת ‪ -‬אם נתלשו מבעוד יום ממקום חבורן בכוורת‬
‫ומונחין כך בתוכה‪ ,‬ולא שייך תו עליהן שם מחובר‪ ,‬יכול לרדותן מהכורת כדי‬

‫לאכול הדבש הדבוק על גבם מסביב‪{ .‬רמ"א וס"ק מח}‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתרסקו מבעוד יום והדבש צף בכוורת ‪ -‬מותר ליקח הדבש הצף‪ ,‬דתו אין שייך‬
‫להכורת‪[ .‬אבל אסור לרדות החלות גופא‪ ,‬כיון שעדיין מחוברים הם בכורת]‪{ .‬רמ"א וס"ק מט}‪.‬‬