Page 427 - IYUN
P. 427

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכא ‪ -‬דיני תולש בשבת ודיי טוחי ודיני תקוני מאכל או מעבד ולש תכז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                                                          ‫[והיינו דכיון שכבר נתרסקו‪ ,‬תו ליכא למיגזר על משקין היוצאין משום שמא ירסק‪ ,‬ולא גזרו על‬

                                                                                                                                          ‫מרוסק אטו שאינו מרוסק]‪ .‬ועי' לעיל לענין זיתים וענבים שנתרסקו‪ ,‬דלדעת הטור‬
                                                                                                                                          ‫וסיעתו בעינן דווקא שיהא מרוסק יפה שלא יהא מחוסר דיכה‪ ,‬ואז מותר משקין‬
                                                                                                                                          ‫היוצאין בשבת‪ ,‬ומסתברא דה"ה כאן‪ .‬אע"ג דאפשר לחלק קצת‪{ .‬ד"ה שנתרסקו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬לרסקן ולהוציא הדבש מן השעוה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ ,‬לרסקן דזהו בכלל מפרק [דדמי‬

                                                                                                                                                                              ‫למוציא התבואה מקשיה]‪{ .‬ס"ק מח ועי' אות נג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬לסוחטו לתוך אוכל ‪ -‬אין להקל בזה לשיטת ר"ת האוסר בבוסר לעיל בסימן ש"כ‬

                                                                                                                                                                          ‫וכן משמע בש"ע הגר"ז‪{ .‬עי' ד"ה אבל אם נתלשו}‪.‬‬
                                                                                                                                                 ‫ו‪ .‬דבש שיצא מעצמו ‪ -‬אסור עד לערב‪ ,‬גזירה שמא ירסק בידים‪{ .‬ס"ק מח}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ואם יודע שהדבש הזה צף מבעוד יום ‪ -‬אפי' לא ריסקן להחלות כלל‪ ,‬מותר ליקח‬

                                                                                                                                                                                             ‫אותו הדבש {ד"ה שנתרסקו}‪.‬‬

                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   422   423   424   425   426   427   428   429   430   431   432