Page 433 - IYUN
P. 433

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכא ש דיני תקוני מאכל מעבד ולש תלג‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫(א) במרובה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ ,‬דדמי להילמי [הוא מי מלח המבואר לעיל בס"ב]‪ .‬והמ"א‬
                                                                                                                                                                                             ‫מצדד להקל בזה‪{ .‬ס"ק סט}‪.‬‬

                                                                                                                                                                         ‫(ב) במעט ‪ -‬שרי וכמבואר לעיל בס"ב‪{ .‬ס"ק סט}‪.‬‬

                                                                                                                                                                           ‫סעיף יח‬

                                                                                                                                                                                                   ‫ח[ שריית חלתית‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬טעם האיסור ומה הנפק"מ ‪ -‬אין שורין את החלתית לא בפושרין ולא בצוננין‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫שדרך לשרותו לרפואה (שו"ע)‪[ .‬ששותין מי השריה ליוקרא דלבא]‪ .‬ובגמרא איתא‬
                                                                                                                                          ‫הטעם‪ ,‬שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול‪ .‬ונ"מ דאפילו אם הוא מתכוין‬

                                                                                                                                                            ‫בשרייתו לשתיה בעלמא‪ ,‬אסור מטעם זה‪{ .‬ד"ה שדרך לשרותו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬ליתנו לתוך החומץ לטבל בו פתו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬נותנו לתוך החומץ ומטבל בו פתו (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ואין כאן היכר שהוא לרפואה‪ .‬ומשמע אפילו מתכוין לרפואה ג"כ שרי‪{ .‬ד"ה פתו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬היה שרוי מאתמול‪( :‬א) האם שרי לשתותו בשבת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר לשתותו בשבת‪.‬‬

                                                                                                                                               ‫דזהו מאכל קצת בריאים‪ ,‬ולא מנכר מילתא שהוא לרפואה‪{ .‬שו"ע וס"ק עב}‪.‬‬
                                                                                                                                             ‫(ב) במקום שאין מנהג בריאים כלל בזה ‪ -‬משמע מהרמב"ם דאסור‪{ .‬ס"ק עב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬שתה ממנו יום חמישי ושישי‪ ,‬וצריך לשתות גם בשבת‪ ,‬האם מותר לשרותו‪ ,‬ומ"ט ‪-‬‬
                                                                                                                                          ‫מותר‪ ,‬מפני שכך הוא דרך רפואתו לשתותו שלשה ימים זה אחר זה‪ ,‬והוא סכנה‬
                                                                                                                                          ‫אם לא ישתה ממנו {שו"ע וס"ק עג‪ ,‬עד}‪[ .‬ואי ליכא חמה אפי' באור שרי מפני הסכנה {ס"ק‬

                                                                                                                                                                                                                                ‫עה}]‪.‬‬

                                                                                                                                                                           ‫סעיף יט‬

                                                                                                                                                                                                  ‫ט[ ממחק באוכלים‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬האם יש איסור‪ ,‬מדאורייתא או מדרבנן‪( :‬א) כשאפשר לאוכלו בלא"ה‪ ,‬ומ"ט ‪-‬‬
                                                                                                                                          ‫מותר להחליק האוכל בשבת‪ ,‬ולא הוי בזה משום ממחק‪ ,‬הואיל ואפשר לאכלו‬

                                                                                                                                                                         ‫בלא זה (רמ"א)‪ ,‬על כן לאו מידי קעביד‪{ .‬ס"ק פא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) כשא"א לאוכלו בלא זה ‪ -‬אסור‪ ,‬דיש עיבוד באוכלין מדרבנן‪ ,‬וה"ה דיש בהם‬

                                                                                                                                                            ‫ממחק מדרבנן‪ .‬ואפשר דאפי' לאותה סעודה אסור‪{ .‬ס"ק פא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬ליפות מאכל ולהחליקו ע"י מירוח‪ ,‬מה הדין ומה הטעם‪( :‬א) בדבר שדרכו בכך‪ ,‬ומ"ט‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   428   429   430   431   432   433   434   435   436   437   438