Page 433 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכא ש דיני תקוני מאכל מעבד ולש תלג‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫(א) במרובה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ ,‬דדמי להילמי [הוא מי מלח המבואר לעיל בס"ב]‪ .‬והמ"א‬
‫מצדד להקל בזה‪{ .‬ס"ק סט}‪.‬‬

‫(ב) במעט ‪ -‬שרי וכמבואר לעיל בס"ב‪{ .‬ס"ק סט}‪.‬‬

‫סעיף יח‬

‫ח[ שריית חלתית‪:‬‬
‫א‪ .‬טעם האיסור ומה הנפק"מ ‪ -‬אין שורין את החלתית לא בפושרין ולא בצוננין‪,‬‬
‫שדרך לשרותו לרפואה (שו"ע)‪[ .‬ששותין מי השריה ליוקרא דלבא]‪ .‬ובגמרא איתא‬
‫הטעם‪ ,‬שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול‪ .‬ונ"מ דאפילו אם הוא מתכוין‬

‫בשרייתו לשתיה בעלמא‪ ,‬אסור מטעם זה‪{ .‬ד"ה שדרך לשרותו}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליתנו לתוך החומץ לטבל בו פתו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬נותנו לתוך החומץ ומטבל בו פתו (שו"ע)‪.‬‬
‫ואין כאן היכר שהוא לרפואה‪ .‬ומשמע אפילו מתכוין לרפואה ג"כ שרי‪{ .‬ד"ה פתו}‪.‬‬
‫ג‪ .‬היה שרוי מאתמול‪( :‬א) האם שרי לשתותו בשבת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר לשתותו בשבת‪.‬‬

‫דזהו מאכל קצת בריאים‪ ,‬ולא מנכר מילתא שהוא לרפואה‪{ .‬שו"ע וס"ק עב}‪.‬‬
‫(ב) במקום שאין מנהג בריאים כלל בזה ‪ -‬משמע מהרמב"ם דאסור‪{ .‬ס"ק עב}‪.‬‬
‫ד‪ .‬שתה ממנו יום חמישי ושישי‪ ,‬וצריך לשתות גם בשבת‪ ,‬האם מותר לשרותו‪ ,‬ומ"ט ‪-‬‬
‫מותר‪ ,‬מפני שכך הוא דרך רפואתו לשתותו שלשה ימים זה אחר זה‪ ,‬והוא סכנה‬
‫אם לא ישתה ממנו {שו"ע וס"ק עג‪ ,‬עד}‪[ .‬ואי ליכא חמה אפי' באור שרי מפני הסכנה {ס"ק‬

‫עה}]‪.‬‬

‫סעיף יט‬

‫ט[ ממחק באוכלים‪:‬‬
‫א‪ .‬האם יש איסור‪ ,‬מדאורייתא או מדרבנן‪( :‬א) כשאפשר לאוכלו בלא"ה‪ ,‬ומ"ט ‪-‬‬
‫מותר להחליק האוכל בשבת‪ ,‬ולא הוי בזה משום ממחק‪ ,‬הואיל ואפשר לאכלו‬

‫בלא זה (רמ"א)‪ ,‬על כן לאו מידי קעביד‪{ .‬ס"ק פא}‪.‬‬
‫(ב) כשא"א לאוכלו בלא זה ‪ -‬אסור‪ ,‬דיש עיבוד באוכלין מדרבנן‪ ,‬וה"ה דיש בהם‬

‫ממחק מדרבנן‪ .‬ואפשר דאפי' לאותה סעודה אסור‪{ .‬ס"ק פא}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליפות מאכל ולהחליקו ע"י מירוח‪ ,‬מה הדין ומה הטעם‪( :‬א) בדבר שדרכו בכך‪ ,‬ומ"ט‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬