Page 440 - IYUN
P. 440
עיון ההלכה תמ
(ב) עם אחרים -אסור ,כיון שמקפידין זה על זה [שלא למחול לחבירו אף על דבר
מועט] ,יבואו לידי מדה ומשקל {שו"ע וס"ק כא}.
ב .חלוקת מנות שוות בלא גורל ,ומה הטעם( :א) עם אחרים או שכנים -שרי,
דמסתמא אמרינן שאין מקפידין ,אא"כ רוצים להטיל גורל דאז חזינן שמקפידין.
ואפילו אם הם שכנים ולא בני חבורה אחת ,דדרך סתם שכנים להקפיד אלו על
אלו ,מ"מ לא אסרו רבנן לחלק בלי גורל{ .ס"ק כ וד"ה כיון}.
(ב) בני חבורה המקפידים זה על זה -אי ידעינן בבני חבורה שמקפידין זה על זה,
אפילו לחלק בלי גורל אסור ,דחיישינן שיבואו להזכיר שם מדה ומשקל ומנין וזה
אסור{ .ד"ה כיון שמקפידין}.
[וכן סתם שאילה אף באופן המותר בשאר בני אדם ,אין נכון באלו בני חבורה המקפידים .אבל
סתם שכנים אף שמסתמא הם ג"כ מקפידים ,מ"מ מותרים לשאול אחד מחבירו בשבת ויו"ט,
דמתוך שאין רגילין לשאול זה מזה תדיר לא גזרינן שיבואו לידי איסור{ .ד"ה כיון שמקפידין}].
ג .ליתן מנה גדולה כנגד קטנה ולהטיל גורל עליהם ,א ,בשבת ב ,ובחול( :א) עם אחרים
-אסור משום קוביא (שו"ע) .וקוביא הוא אבק גזל מדבריהם ,שאין דעתו להקנותו
בקנין גמור ,ולהכי אסור אף בחול .וכ"ש בשבת דקוביא דמי למקח וממכר.
(ב) עם ב"ב -אף דלא שייך גזל כלל שהרי הכל שלו ,מ"מ אסור דלמא אתי לסרוכי
בקוביא עם אחרים {שו"ע וס"ק כב} .ויש אומרים דעם בניו ובני ביתו מותר להטיל
גורל אפי' על מנה גדולה כנגד מנה קטנה ,מפני שאין מקפידים (שו"ע) ,שהרי הוא
נותן להם הכל משלו ולא שייך חשש דמדה ומשקל ,וגם קוביא אין כאן{ .ס"ק כג}.
(ג) אם בניו חולקים משל עצמם -אסור מנה גדולה נגד מנה קטנה{ .ס"ק כג .ובשוין
עי' אות כב}.
ב[ הטלת גורל:
א .גורל כדי לחלק איזה דבר ,ומה הדין במקום דאתי לאינצויי -אסור {רמ"א וס"ק כד}.
ב .ע"י נכרי -אסור אפילו ע"י א"י (רמ"א).
ג .גורל מי יאמר קדיש או יעלה לתורה( :א) גורל מתוך הספר [כנהוג] -מותר{ .ס"ק כד}.
(ב) ע"י פתקאות -ע"י פתקאות שנכתבו מע"ש שם כ"א עליו ,ומטילין בקלפי
ומוציאין פתקא ,אסור{ .ס"ק כד}.
