Page 521 - IYUN
P. 521
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שלד ש דיני דליקה שבת תקכא
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) הותר בכל לשון ובכל כתב כדי שיבינו כל העם את דברי התורה כי אין הכל בקיאין
בלשון הקודש ,ולכן קורין בהן ומצילין אותן מפני הדלקה בשבת{ .ס"ק לא} .אבל
אם העם אינם מבינים אותו הלשון ,אסור לכתבו ולהצילו ,דלא הותר רק משום
עת לעשות לה' {ס"ק לה}.
ב .תורה שבע"פ -מצד הדין אסור לכתוב אלא קורין אותם בע"פ ,ואם כתב אין
קורין בהם וגם אין מצילין אותם בשבת מפני הדליקה ,דאסור לטלטלם כלל .אבל
האידנא דבציר לבא כי נתמעט הדעת והזכרון הותר לכתוב תורה שבע"פ כדי
שלא ישתכחו ולכן קורין בהן ומצילין אותן מפני הדליקה בשבת{ .ס"ק לא}.
ג .תנ"ך הכתובים בסם ובסקרא ,הצלה וקריאה( :א) בכל לשון -מצילין וקורין בהן
{שו"ע וס"ק לב}.
(ב) בלשון הקודש -אם היו כתובים התנ"ך בלשה"ק לא הותר לקרות בהן אם היו
כתובים שלא בדיו ,דמדינא צריך לכתוב תנ"ך בלשון הקודש ובדיו ,ונהי דהותר
שאר לשון משום עת לעשות לה' כנ"ל אבל לשנות מדיו לא הותר ,דקל להשיג
דיו .וכ"ז הוא רק לענין לקרות בהם ,אבל לענין הצלה וכן לענין גניזה ,אפילו אם
כתובין בסם וסיקרא{ .ס"ק לב}.
ד .מטבע ברכות -מצילין אותם מן הדליקה ומכל מקום התורפה (שו"ע) ,שכ"ז הותר
לכתוב בזמנינו ולברך ולהתפלל בם משום עת לעשות לה' ,וע"כ ממילא צריך
להצילם מן הדליקה ,וגם טעונים גניזה בחול שלא יהיו מונחים במקום הפקר.
{ס"ק לג}.
ה .מי שבקי בלשון הקודש( :א) לכתוב ולקרות בשאר לשון -דעת הר"ן בשם הראב"ד
דלא הותר לכתוב שאר לשון ולקרות בו כתבי הקודש כי אם כשאינו בקי בלשון
הקודש{ .ס"ק לה}[ .ולקרות בע"פ יכול בכל לשון {ד"ה בקיאים}].
(ב) להצילם -אפילו מי שבקי בלשה"ק ג"כ צריך להצילו מפני הדליקה ,דהא ניתן
לקרות בו באותו מקום למי שאינו בקי בלשה"ק{ .ד"ה בקיאים}.
סעיף יג
ח[ מגילת אסתר:
א .כתובה בניר ובכל לשון -יש מי שאומר דמגלת אסתר הואיל ואין בה אזכרות
אם אינה כתובה כמשפטה אשורית על העור ובדיו ,אין בה קדושה להצילה
מפני הדליקה (שו"ע) .ובמ"א מסיק דכל זה הוא רק בזמן התלמוד דאז היה אסור
הולך
במדבר
(שמד)
