Page 525 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שלד ש דיני דליקה שבת תקכה‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫מים שרי בסכ"ב‪ ,‬שאין המים בעין‪ ,‬אבל הכא שהמים בעין הוא מקרב להכיבוי‬
‫עי"ז ואסור‪ ,‬מדרבנן‪{ .‬ס"ק נז ואות מז}‪ .‬וי"א שמותר (שו"ע)‪ ,‬ס"ל דזה לא חמיר‬

‫מגרם כיבוי בעלמא דשרי‪{ .‬ס"ק נח}‪.‬‬
‫(ב) מים ‪ -‬חוץ מן המים‪ ,‬משום כבוס (שו"ע)‪ ,‬דקיי"ל שריית הבגד זהו כיבוסו {ס"ק‬
‫נט}‪ ,‬ויש מתירים אפילו במים (שו"ע)‪ .‬דלא שייך שרייתו זהו כבוסו אלא במקום‬
‫שיש טינוף או דם‪ ,‬אבל לא בטלית נקי‪{ .‬ס"ק נט}‪ .‬ודברי סברא שנית נראים {שו"ע}‪.‬‬

‫סעיף כה‬

‫יא[ נכרי שבא לכבות‪:‬‬
‫א‪ .‬האם צריך למחות ‪ -‬אין צריך למחות בידו (שו"ע)‪ ,‬דא"י אדעתא דנפשיה קעביד‪,‬‬
‫ואפילו יודע שנוח לו לישראל‪ ,‬הוא להנאת עצמו מתכוין שיודע שלא יפסיד‪.‬‬

‫[אבל בסימן רע"ו בהדלקת נר‪ ,‬כשהדליק בשביל ישראל‪ ,‬שגוף הישראל נהנה ממנו‪ ,‬לא אמרינן‬

‫אדעתיה דנפשיה קעביד‪ ,‬ואסור להשתמש לאורה]‪{ .‬ס"ק סא}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעבדו המושכר לו לזמן ‪ -‬ג"כ אמרינן אדעתיה דנפשיה קעביד‪{ .‬ס"ק סב}‪.‬‬

‫ג‪ .‬לזרז את הנכרי ‪ -‬אסור‪ ,‬ואף דבא מתחלה מעצמו לזה‪{ .‬ס"ק סג}‪.‬‬

‫יב[ קטן שבא לכבות‪:‬‬
‫א‪ .‬בדליקה של אביו ‪ -‬צריך למחות בידו (שו"ע)‪ .‬אפילו שלא הגיע לחינוך‪ .‬דקטן אין‬
‫לו שקול הדעת לעשות אדעתיה דנפשיה‪ ,‬ועושה לדעת אביו‪ ,‬שיודע שכיבוי זה‬
‫נוח לאביו ועושה בשבילו‪ ,‬ואסור‪ ,‬דמצווה על שביתתו‪[ .‬ועי' במ"א בשם הר"ן דאפילו‬
‫למ"ד מלאכה שאינה צריכה לגופה דרבנן ג"כ צריך למחות בידו‪ .‬ועיין פמ"ג]‪ .‬ומחוייב אביו‬
‫מן התורה למחות בידו‪ ,‬כיון שהוא עושה לדעתו‪ ,‬כדי שלא יעבור אמה דכתיב לא‬

‫תעשה וגו' ובנך ובתך‪{ .‬ס"ק סד ‪ -‬סה ואות נד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדליקה בבית אחרים ‪ -‬ג"כ צריך למחות בידו [מדרבנן]‪ ,‬כיון שעושה בשביל גדול‪.‬‬

‫{ס"ק סו ואות נד}‪.‬‬

‫סעיף כו‬

‫יג[ אמירה לנכרי‪:‬‬
‫א‪ .‬לומר לנכרי לכבות ‪ -‬אסור לכו"ע‪ ,‬דכיון שאדם בהול על ממונו חיישינן דאי שרית‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬