Page 526 - IYUN
P. 526
עיון ההלכה תקכו
ליה אתי לכבויי הוא בעצמו[ .והיינו אפילו למאן דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה דרבנן,
וקיימא לן לעיל בסימן ש"ז דשבות דרבנן מותר על ידי אינו יהודי במקום הפסד גדול]{ .ס"ק סח
ואות נז}.
ב .זולת בכתבי הקודש -מותר לומר לא"י לכבות ,מפני בזיון כתבי הקדש{ .ס"ק סח}.
ג .לומר בפני נכרי 'כל המכבה אינו מפסיד' ,ומ"ט -יכול (שו"ע) ,דמתוך שאדם בהול על
ממונו אי לא שרית ליה אפילו בלשון זה אתי לכבויי בעצמו{ .ס"ק סט}.
ד .לומר לנכרי בלשון נוכח 'אם תכבה לא תפסיד' -אינו רשאי ,דזהו ג"כ כאומר לו
כבה .והש"ג מצדד להקל בזה לענין דליקה{ .ס"ק סז ועי אות נה}.
ה .לקרוא לנכרי אע"פ שוודאי יכבה כשיבוא -יכול (שו"ע).
ו .בהיזק ,מה הדין לקרא לנכרי אע"פ שוודאי יתקן כשיבא( :א) בהיזק הבא פתאום -
יכול לקרוא (שו"ע).
(ב) בנודע לו ונשתהה עד השבת -בב"י כ' דה"ה ,אך האחרונים לא העתיקו את
דבריו ,ומשמע דלא פשיטא להו דבר זה{ .ס"ק ע}.
ז .לומר לו כשיבא 'כל המתקן אינו מפסיד' -מותר {ס"ק עא ואות נט}.
ח .בשאר מלאכות -אסור לומר כל העושה מלאכה זו אינו מפסיד כדי שישמעו א"י
ויבואו{ .ס"ק סט}.
יד[ איסור דרבנן:
מלאכה שאינה צריכה לגופה ,בשביל הצלת ממון -אסור לחלל שבת כדי להציל
ממון (רמ"א) .דאפילו באיסור דרבנן אסור לחלל שבת בשביל הצלת ממון{ .ס"ק
עו ועי' אות סב}.
טו[ עבר וחילל:
א .תשובתו -צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי (רמ"א)[ .ויכול לדחותם לימי החורף
{ס"ק עח}] .ולא ישתה יין ולא יאכל בשר (רמ"א) ,בלילה שאחר התענית{ .ס"ק עט}.
ויתן במקום חטאת י"ח פשיטים לצדקה (רמ"א)[ ,הוא כחשבון כז מעות ,והוא לערך
ה' זהובים .ומהנכון שיאמר פרשת חטאת ויבין אופן הקרבתה וכבר אחז"ל כל העוסק בתורת
חטאת כאלו הקריב חטאת {ס"ק פ}] .ואם ירצה לפדות התענית ,יתן בעד כל יום יב
פשיטים לצדקה (רמ"א)[ .שהוא ח"י מעות .וזהו שיעור הפחות אם אפשר לו ,והעשיר יתן
יותר הכל לפי עשרו ,שהרי טעם הפדיון ששקול צער הממון כנגד צער התענית{ .ס"ק פא}].
