Page 528 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקכח‬

‫סימן שלה – דין חבית שנשברה‬

‫סעיף א‬

‫א[ חשש מתוך שבהול‪:‬‬
‫א‪ .‬החשש בהצלה מחבית שנשברה ‪ -‬חששו חכמים שאם נבוא להתיר להציל בכלים‬
‫הרבה יותר מג' סעודות‪ ,‬מתוך שהוא בהול לחזר אחר כלים הרבה יביאם ג"כ דרך‬

‫ר"ה או שיבוא לתקן החבית שנשברה‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשנשפך מהחבית לגמרי על הארץ ‪ -‬אין חילוק בין שנשברה ולא נשפך עדיין‬
‫לגמרי על הארץ‪ ,‬ובין שנשפך כבר על הארץ‪ .‬ויש שסוברין דכשנשפך מהחבית‬
‫לגמרי על הארץ אז לא שייך שהוא בהול להציל‪ ,‬כיון שכבר נעשה‪ .‬ואפשר שיש‬
‫להקל כן בזמננו שאין מצוי אצלנו רה"ר‪ .‬ואינו מתיר לשאוב ולשפוך כל מה דבעי‪,‬‬
‫כי אם לתוך כוסות קטנות‪ ,‬דכה"ג לאו עובדא דחול‪ ,‬וכשמשנה מעובדא דחול לא‬

‫חיישי' שיבוא לידי מלאכה דאוריתא {ס"ק א}‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיעור שמצילין ממנה‪( :‬א) מזון‪ .‬מזון שלש סעודות (שו"ע)‪ ,‬והיינו קודם אכילת‬

‫ערבית כמ"ש ר"ס של"ד‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫(ב) משקין ויין ‪ -‬היכי דהיין מצוי ודרך לשתותו בכל היום‪ ,‬ומכש"כ שאר משקין‬

‫שאינו ביוקר כ"כ ושותין כל היום‪ ,‬יכול להציל טפי‪ ,‬שאין קבע לשתיה‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫(ג) בכלי אחד ‪ -‬אפי' מחזיק מאה סעודות מציל (שו"ע)‪.‬‬

‫(ד) באומר לאחרים באו והצילו לכם ‪ -‬היינו ג"כ מזון ג' סעודות‪{ .‬סק"ג}‪.‬‬
‫ד‪ .‬לספוג היין ולטפח בשמן ‪ -‬לא‪ ,‬שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול {שו"ע וס"ק ד}‪.‬‬
‫ה‪ .‬נסדק ועביד טיף טיף‪ ,‬שאינו בהול כ"כ‪ ,‬מה דינו ‪ -‬י"א דמותר להציל בכלים לקלוט‬

‫ולצרף (רמ"א)‪ ,‬והיינו אפי' בכלים הרבה‪{ .‬ס"ק ה}‪.‬‬
‫ו‪ .‬האם נאמרה גזירה זו‪( ,‬א) מחצר לחצר אחר שעירב עימו ‪ -‬אפי' לחצר אחר שעירב‬
‫עמו‪ ,‬ומשום דכיון שאינו מקורה דמיא קצת לר"ה‪ ,‬וגזרו שאם נתיר בכלים הרבה‪,‬‬

‫מתוך שהוא בהול ישכח שהוא שבת ויביאם דרך ר"ה‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬
‫(ב) לבית אחר שעירב עימו ‪ -‬י"א דמצילין בכל ענין‪ ,‬כמו שנתבאר לעיל גבי דליקה‬
‫(רמ"א)‪ .‬והט"ז מפקפק בזה‪ ,‬דגם גבי דליקה אין דין זה מוסכם‪ ,‬והא"ר מיישבו‪.‬‬

‫{ס"ק ז}‪.‬‬