Page 530 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקל‬

‫סימן שלו – אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן‬

‫סעיף א‬

‫א[ גזירה שמא יתלוש‪:‬‬
‫א‪ .‬באיזה אילן גזרו ‪ -‬בין לח בין יבש (שו"ע)‪ ,‬ואפילו אם כבר נתייבש לגמרי שאין בו‬
‫שום לחלוחית כלל‪ ,‬וגם נשרו עליו וענפיו ופירותיו דלא שייך בו אח"כ שום חשש‬
‫תלישה‪ ,‬אפ"ה אסור בכל גווני משום סיג וגדר‪ .‬ויש מקילין בזה בימות החמה‬

‫שמנכר לכל שהוא יבש‪{ .‬סק"א}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה נאסר משום גזרה זו ‪ -‬אין עולים באילן‪ ,‬ואין נתלים בו‪[ ,‬וה"ה דאין נשענין ונסמכין‬
‫בו]‪ ,‬ואין משתמשין [כגון להניח חפץ על אילן‪ ,‬או להוריד איזה דבר מאילן‪ ,‬או לקשור בו‬

‫בהמה‪ ,‬וכיוצא בזה]‪{ .‬שו"ע וס"ק ב‪-‬ג}‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו שיעור גובה אילן ‪ -‬גבוה מן הארץ ג"ט‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬
‫ד‪ .‬הניח עליו חפץ מבעוד יום‪ ,‬האם מותר ליטלו בשבת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור ליטלו (רמ"א)‪,‬‬
‫שאין איסור בהיות כלים מונחים מעצמם על דבר המחובר בשבת‪ ,‬ובנטילתו‬
‫משתמש הוא בהאילן‪ .‬והטעם דאסרו ליטול בשבת מהאילן‪ ,‬משום דבקל יבוא‬

‫עי"ז להשען עליו או על אחד מענפיו‪{ .‬ס"ק יב}‪.‬‬
‫ה‪ .‬להניח בע"ש על האילן כלים שמותר להשתמש בהם בשבת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ .‬דמתוך‬

‫שהוא משתמש בהם אתי להורידם מן האילן בשבת‪{ .‬ס"ק יב}‪.‬‬
‫ו‪ .‬קנים‪ ,‬האם הם כאילן‪( :‬א) קנים או קונדסים שהם קשים ‪ -‬כל זה באילן וכיוצא בו‬

‫(רמ"א)‪ ,‬פירוש‪ ,‬קנים או קונדסים שהם קשים‪{ .‬ס"ק יג}‪.‬‬
‫(ב) קנים העשויים להתקשות ‪ -‬הרבה פוסקים סוברים שהרי הם כאילן ואסור‪,‬‬
‫ולא הותר אלא הקנים הגדלים באגם שאינן מתקשין לעולם ואפילו הם גדולים‬

‫יותר מג' טפחים‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬
‫(ג) קנה קשה אך אינו קשה כאילן‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור להשתמש עליו וליטול ממנו‬

‫שום דבר‪ ,‬משום דנוח לשברו בעת שמשתמש עליו‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
‫(ד) קנים הרכים כירק ‪ -‬קנים הרכים כירק‪ ,‬מותר להשתמש בהם אעפ"י שמחוברים‬
‫בקרקע‪ ,‬דאין אסור להשתמש בירק (רמ"א)‪ .‬דבכלל עשבים הם ובעשבים לא גזרו‪.‬‬
‫[וירק מתוך שהוא רך‪ ,‬נכפף ונכפל בעת השמוש ואין נוח להשבר]‪{ .‬ס"ק טו ואות ט}‪ .‬והט"ז‬
‫חולק על הרמ"א והעלה לאיסור בקנים ובירק‪ ,‬וכתב שכן מוכח לשון הרמב"ם‬