Page 532 - IYUN
P. 532
עיון ההלכה תקלב
שהוא עז וחזק ושורף ג"ע הזרעים .וכן שאר משקה שהוא כעין זה .וכתב המ"א
דלכתחלה ראוי להזהר אף במשקים[ .מ"מ בצרוף לזה ג"כ שהיה בגנת חבירו ,נראה שאין
להחמיר {אות כה}]{ .ס"ק כט}.
(ב) יין שהוא חזק -אין ליזהר כלל {ס"ק כט}.
(ג) מי דבש ושכר ומ"ט -יש בהן מים ובודאי מצמיחין{ .ס"ק כט}.
ד .אכילה בגנות( :א) אם ישתמש שם עם מים -טוב להחמיר שלא לאכול בגנות,
דבקושי יש ליזהר שלא יפלו שם מים (רמ"א).
(ב) בגינה שיש בה יותר משבעים אמה -הוי כרמלית ולא מהני בה שום היקף,
בלא"ה צריך ליזהר ,דהא אסור בה טלטול ד"א .ולפ"ז אפילו בגינת חבירו יש
ליזהר{ .ס"ק ל}.
ה .השלכת זרעים( :א) במקום ירידת גשמים -יש ליזהר מלהשליך זרעים במקום
ירידת גשמים[ ,שהמקום ההוא לח מפני הגשמים שרגיל לירד שם וה"ה שאר מקומות לחין
כה"ג {ס"ק לא}] ,שסופן להצמיח (שו"ע) .פירוש ,שיצמחו מחמת הריכוך ,כדרך כל
תבואה כשנותנים אותה במים .או אפשר דבזמן מרובה ישתרש בקרקע{ .ס"ק לב}.
(ב) במקום דריסת רגלי אדם -מותר ,שאין סופו לצמוח (שו"ע).
(ג) להשליך לתרנגולים -לא ישליך אלא כשיעור שיאכלו בו ביום או ליומים
(שו"ע) ,דבזמן מועט כזה לא יצמחו וכ"ש דלא ישרשו בקרקע ,משא"כ לג' ימים
ויותר יצמחו הזרעים ויתחייב למפרע משום זורע .גם לחד דעה ביו"ד כל שיעור
השרשה אינו אלא ג' ימים[ .ומיירי דהשליך את הזרעים בפעם אחת ,דאל"ה אסור להכין
לימי החול]{ .ס"ק לג}.
סעיף ה
ד[ תולש בעציץ:
א .עשבים שגדלו על אוזן הכלי [מלחות הכלי] -חשובים כמחוברים לקרקע ,והתולשן
חייב (שו"ע) ,משום עוקר דבר מגידולו דהוא תולדת קוצר[ .ולא דמי לעציץ שאינו
נקוב דהתולש ממנו פטור משום שאינו מחובר בקרקע עולם ,דשאני התם דאין דרך זריעה שם,
משא"כ הכא דעיקר גידולן כן]{ .ס"ק לה}.
ב .התולש כישות מהיזמי והיגי [קוצים] -אף על פי שגם הכישות אינה מחוברת
לקרקע ,אפ"ה חייב משום עוקר דבר מגידולו{ .ס"ק לה}.