Page 532 - IYUN
P. 532

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫תקלב‬

‫שהוא עז וחזק ושורף ג"ע הזרעים‪ .‬וכן שאר משקה שהוא כעין זה‪ .‬וכתב המ"א‬
‫דלכתחלה ראוי להזהר אף במשקים‪[ .‬מ"מ בצרוף לזה ג"כ שהיה בגנת חבירו‪ ,‬נראה שאין‬

                                                    ‫להחמיר {אות כה}]‪{ .‬ס"ק כט}‪.‬‬
                                   ‫(ב) יין שהוא חזק ‪ -‬אין ליזהר כלל {ס"ק כט}‪.‬‬
               ‫(ג) מי דבש ושכר ומ"ט ‪ -‬יש בהן מים ובודאי מצמיחין‪{ .‬ס"ק כט}‪.‬‬
‫ד‪ .‬אכילה בגנות‪( :‬א) אם ישתמש שם עם מים ‪ -‬טוב להחמיר שלא לאכול בגנות‪,‬‬
                                  ‫דבקושי יש ליזהר שלא יפלו שם מים (רמ"א)‪.‬‬
‫(ב) בגינה שיש בה יותר משבעים אמה ‪ -‬הוי כרמלית ולא מהני בה שום היקף‪,‬‬
‫בלא"ה צריך ליזהר‪ ,‬דהא אסור בה טלטול ד"א‪ .‬ולפ"ז אפילו בגינת חבירו יש‬

                                                               ‫ליזהר‪{ .‬ס"ק ל}‪.‬‬
‫ה‪ .‬השלכת זרעים‪( :‬א) במקום ירידת גשמים ‪ -‬יש ליזהר מלהשליך זרעים במקום‬
‫ירידת גשמים‪[ ,‬שהמקום ההוא לח מפני הגשמים שרגיל לירד שם וה"ה שאר מקומות לחין‬
‫כה"ג {ס"ק לא}]‪ ,‬שסופן להצמיח (שו"ע)‪ .‬פירוש‪ ,‬שיצמחו מחמת הריכוך‪ ,‬כדרך כל‬
‫תבואה כשנותנים אותה במים‪ .‬או אפשר דבזמן מרובה ישתרש בקרקע‪{ .‬ס"ק לב}‪.‬‬

                ‫(ב) במקום דריסת רגלי אדם ‪ -‬מותר‪ ,‬שאין סופו לצמוח (שו"ע)‪.‬‬
‫(ג) להשליך לתרנגולים ‪ -‬לא ישליך אלא כשיעור שיאכלו בו ביום או ליומים‬
‫(שו"ע)‪ ,‬דבזמן מועט כזה לא יצמחו וכ"ש דלא ישרשו בקרקע‪ ,‬משא"כ לג' ימים‬
‫ויותר יצמחו הזרעים ויתחייב למפרע משום זורע‪ .‬גם לחד דעה ביו"ד כל שיעור‬
‫השרשה אינו אלא ג' ימים‪[ .‬ומיירי דהשליך את הזרעים בפעם אחת‪ ,‬דאל"ה אסור להכין‬

                                                           ‫לימי החול]‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬

                                  ‫סעיף ה‬

                                                           ‫ד[ תולש בעציץ‪:‬‬

‫א‪ .‬עשבים שגדלו על אוזן הכלי [מלחות הכלי] ‪ -‬חשובים כמחוברים לקרקע‪ ,‬והתולשן‬
‫חייב (שו"ע)‪ ,‬משום עוקר דבר מגידולו דהוא תולדת קוצר‪[ .‬ולא דמי לעציץ שאינו‬

‫נקוב דהתולש ממנו פטור משום שאינו מחובר בקרקע עולם‪ ,‬דשאני התם דאין דרך זריעה שם‪,‬‬

                                           ‫משא"כ הכא דעיקר גידולן כן]‪{ .‬ס"ק לה}‪.‬‬
‫ב‪ .‬התולש כישות מהיזמי והיגי [קוצים] ‪ -‬אף על פי שגם הכישות אינה מחוברת‬

                        ‫לקרקע‪ ,‬אפ"ה חייב משום עוקר דבר מגידולו‪{ .‬ס"ק לה}‪.‬‬
   527   528   529   530   531   532   533   534   535   536   537